ד"ר ג'ייסון פונג הזרע והאדמה של הסרטן – סרטן 11

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

במשך 50 שנה חשבו שסרטן נגרם בעיקר על ידי מוטציות גנטיות. קו חשיבה זה לא הביא אותנו כמעט לשום מקום. כאשר מחקרים החלו לדחות את עיקרי תורת המוטציה הסומטית (SMT) של הסרטן, השערות מתחרות קבלו תשומת לב. הנחת היסוד העיקרית של ה-SMT הייתה שסרטן נגזר מתאים סומטיים בודדים שצברו הרבה מוטציות גנטיות המאפשרות להם להפוך לאלמותיים. הגנים העיקריים הגורמים לסרטן נקראים אונקוגנים וגנים מדכאי גידול.

זה מקרה קלאסי של מרוב עצים לא רואים את היער. מה הכוונה? ובכן, דמיינו שאתם תקועים באמצע יער. כל מה שרואים זה עצים. היער לא נראה כל כך גדול, אלה רק ככמה עצים כמו בחצר האחורית שלכם. הנה עץ. הנה עוד עץ. הנה עץ שלישי. מה הקטע? אבל, אם תראו את יערות הגשם של אמזונס ממסוק, תוכלו להעריך את יפי היער כולו.

אותה בעיה קיימת אם קוראים קרוב מדי. תארו לעצמכם שאתם קוראים בבלוג זה אבל בטעות עם זום של 700%. כך לא ניתן לראות יותר ממספר אותיות. כך אי אפשר לראות הרבה. ג'יבריש. אם מסתכלים מקרוב מדי, מחמיצים את כל הפסקה. צריך 'להקטין'. תארו לעצמכם ש 3 עיוורים בודקים פיל. הראשון, ממשש את החדק ואומר שהפיל ארוך וגמיש. השני, ממשש את הזנב ואומר שהוא קטן וזריר. השלישי, ממשש את הגוף אומר שהוא ענק ושטוח. כל השלושה אומרים דברים נכונים, משום שהם "התקרבו" מדי.

אותה בעיה קיימת ב-SMT. התקרבנו לסרטן יותר מדי – ממש עד להרכב הגנטי של הסרטן, וזה חסר ערך. אנחנו לא יכולים למצוא שום ראש או זנב למוצא הסרטן ולכן גם לא להתקדם לקראת טיפול. למעלה מ-100 אונקוגנים ויותר מ-15 גנים מדכאי גידולים זוהו, אך איננו יודעים מה פירוש הדבר בכללותו. במקום שלושה עיוורים ופיל, יש לנו אלפי חוקרים עיוורים וסרטן. כל אחד רואה קצת, רק חתיכה זעירה של הפאזל והוא לא יכול לראות את כל התמונה. שיעור המוטציה הדרוש לפיתוח סרטן הוא הרבה יותר גבוה מהשיעור המוכר של מוטציה בתאים אנושיים (Loeb et al 2001). תאים נורמליים לא עוברים מוטציות בשום צורה קרובה למה שנדרש כדי לייצר סרטן. יתר על כן, בעוד לכל סרטן יש מוטציות, לא היה ידוע מה היה 'המשותף'. כלומר, לכמה תאים היו מוטציות אבל לא היה סרטן. זה התברר כגבוה למדי. אפשר לשנות 4% של הגנום ועדיין התא נראה ופועל באופן נורמלי לחלוטין. זוהי רמה גבוהה במיוחד של עמידות (Humpherys 2002)

אנו צריכים להתרחק ולהסתכל על סרטן מנקודת מבט שונה. ה-SMT מתבונן בסרטן ברמה גנטית מיקרוסקופית. תיאוריית ארגון רקמות איזורי (TOFT) מתחילה לתקן את הבעיה על ידי הסתכלות ברקמות המקיפות את הסרטן. באורגניזמים רב תאיים, לתאים בודדים אין קיום מחוץ לאורגניזם.  הכבד, למשל, לא יכול להתקיים מחוץ לגוף. אנחנו לא נלך ברחוב ונגיד היי לכבד של השכן שמטייל עם הכלב. לא נראה את הריאות של בן הזוג קופצות מתוך הגוף בלילה ומסתובבות סביב המקרר. לא נצעק על הכליה של בן הזוג להוריד את קרש האסלה.

כל התאים מקורם בביצית מופרית אחת, ולכן כל התאים בגוף, בכל האיברים השונים, חולקים את אותם גנים ואותו דנ"א. לתאי גזע שלא עברו התמיינות יש יכולת להפוך לכל חלק של הגוף – ריאה, כבד, לב וכו'.  לכן, לא הגנים קובעים אם תא הופך לכבד או לריאה, זה האותות שהתקבלו מרקמות בסביבה שאומרים לתא בלתי ממוין להפוך לתא כבד. יש הורמונים ייחודיים המעורבים בתהליך זה.

כל בעיה, כולל בעית סרטן, עלולה להתפתח באחד משני מקומות. ייתכן שיש בעיה עם התא עצמו – הוא עבר מוטציה והפך לסרטן. או אפשר שהסביבה אומרת לתא להפוך סרטני. האם זה הזרע או הקרקע או שניהם? אם שמים קצת זרעי דשא במדבר – הם לא יגדלו. אבל אם תטמון זרעים אלה בחצר שלך – הם יוכלו לגדול טוב מאוד. זה אותו זרע בדיוק עם אותם גנים. התמקדות בלעדית בזרעים פירושה שהחמצנו את היער בגלל העצים. באופן חלקי  לחקור את ההבדל הגנטי של זרעים כדי לראות למה אחד גדל והשני לא  הוא חסר תועלת.

באותה מידה, תאי סרטן עשויים לצמוח טוב מאוד בסביבה רגילה של מסלולי הצמיחה. אבל אותו תא סרטני לא יכול לגדול כלל ב'מדבר' שבו מסלולי הצמיחה נסגרו לחלוטין. המפתח הוא לכבות מסלולים אלה. איך לעשות את זה (בעבר דנו כאן)? ובכן, מסלולי צמיחה קשורים הדוקות לחיישנים המזינים של הגוף. אם הגוף רואה כי אין חומרים מזינים, הוא ייסגור את כל התאים והם יכנסו למצב שקט, בדיוק כמו ששמרי אפיה יהפכו רדומים אם לא יהיו להם מים. הסיבה היא שימור עצמי. במצב רדום זה, הם יכולים לחיות לנצח.

הבנת הרעיון החשוב "זרע וקרקע" מסייעת לענות על אחת השאלות המעניינות ביותר של הסרטן. מדוע כמעט כל תא בגוף הופך לסרטן? תחשבו על זה – יש סרטן ריאות, שד, קיבה, מעי גס, אשכים, רחם, צוואר רחם, תאי דם, לב, כבד, אפילו עוברים. היכולת להפוך לסרטן היא יכולת המוטבעת בכל תא בגוף, כמעט ללא יוצא מן הכלל. כמובן, תאים מסויימים הופכים סרטניים בתדירות גבוהה יותר מאחרים. אונקוגנים וגנים מדכאי הגידול שהתגלו בעמל רב במהלך הרבע האחרון של המאה הם מוטציות של גנים רגילים. זרע הסרטן נמצא בכל אחד מהתאים שלנו. לכן עלינו להקדיש יותר תשומת לב ל'אדמה", כי זה מה שמבדיל בין להיות עם סרטן ובין להיות בריא.

השאלה היא למה? מדוע כל תא יהפוך לסרטן? מדוע לא כל התאים יהפכו לסרטן? מקורות הסרטן נמצאים בתאים שלנו. היכולת להפוך לסרטן טמונה במסלולי הצמיחה הרגילים שהופכים לא תקינים איכשהו – על ידי הסביבה בה הם חיים – "האדמה". אם עוטפים תאי ריאה בעשן סיגריות, יהיה יותר סביר שיהפכו לסרטן. אם מדביקים תאי צוואר הרחם עם וירוס פפילומה אנושי, יהיה סביר יותר שיהפוכו לסרטן. אם שמים אסבסט ברירית הריאה (קרום החזה), סביר יותר שיהפכו לסרטן. אם אתם שמנים, תאי שד צפויים להפוך לסרטן. השאלה מה הקשר המשותף בין כל הגירויים האלה?

ה-SMT מניח כי ברירת המחדל של התפשטות תאים בבני אדם רדומה. תא כבד, למשל, לא יגדל אלא אם כן הוא מקבל איתות שיגיד לו לגדול. לכן הבעיה הנראית בסרטן הכבד היא שהזרע הוא הרע. אבל זה יכול בקלות להיות ה"אדמה" או הסביבה סביב הכבד שתגיד לו אם לגדול או לא.

מאידך גיסא, ברירת המחדל באורגניזמים חד תאיים הוא צמיחה. כלומר, התאים גדלים כל הזמן, אלא אם כן הם מאולצים על ידי מחסור בחומרים מזינים. שימו חיידקים בצלחת פטרי והם ימשיכו  לגדול עד שייגמר המזון. מנקודת מבט אבולוציונית, כיוון שהתפתחנו מאורגניזם חד תאיים, זה הגיוני שכל התאים שלנו שומרים על היכולת הזאת לגדול. לדוגמה, מנגנון השכפול של שמרים ותאים אנושיים הוא כמעט הומולוגי לחלוטין. אז, אם רק פשוט רק מוצא את ה'אדמה' הנכונה כל תא עשוי לחזור למצב המקורי של צמיחה. ללא פיקוח, זו כמעט הגדרה של סרטן.

אותה בעיה קיימת עם תנועתיות. תאי כבד, למשל, אינם נעים ברחבי גופנו כרצונם. אבל באורגניזמים חד-תאיים, זהו המצב הטבעי של הדברים. שמרים יעברו כל הזמן. חיידקים נעים כל הזמן. יש לכך השלכות עצומות על הסיבות להתפשטות הסרטן (גרורות), שהיא 90% מהסיבה שאנשים מתים מסרטן. מטסטזיס, או תנועה של תאים, היא תכונה אינסופית של החיים על פני כדור הארץ.

סרטן קיים ברמות רבות. אם חופרים עמוק מדי לרמת הגנטיקה, מחמיצים לחלוטין, כי האופן שבו תאים מאורגנים משחק תפקיד עצום בהתפתחות סרטן. אם נסתכל מקרוב על העצים, אנחנו מחמיצים את היער. אם נסתכל מקרוב ברמה הגנטית, אנו מחמיצים בעיות ברמת ארגון הרקמה – אותות הצמיחה, החיישנים המזינים, האיתות ההורמונלי. תאים סרטניים אינם גדלים מהר יותר מאשר תאים נורמליים. זה רק  כי תאים נורמליים בדרך כלל לא גדלים. גם גידול סרטן אינו אוטונומי. תאים סרטניים בשד, למשל, ימשיכו להגיב לשינויים הורמונליים כאסטרוגן.

גליבק, ילד הפוסטר של פריצת הדרך האחרונה בסרטן, ממחישה כי כבר חפרנו עמוק מדי. נזכיר כי גליבק, אימטיניב, היא תרופה שחוסמת טירוזין קינאז, אות צמיחה עבור תאים. זה יכול לרפא חולים רבים מלוקמיה כרונית מיאלוגנית, מחלה הנגרמת על ידי עיוות גנטי, כרומוזום פילדלפיה. אבל הנה החלק העיקרי. גליבק אינו משפיע על הגנטיקה של התאים. זה משפיע על מסלולי איתות הצמיחה – על הקרקע, לא על הזרע. בעשותו כך, הוא לפעמים מרפא את הסרטן עד כי סטיות גנטיות נעלמות.

גליבק, הטיפול המוצלח ביותר בסרטן ב-50 השנים האחרונות, הוא הוכחה לכך שצללנו עמוק מדי לתוך הדקויות של הבעיות הגנטיות ולא שקלנו את הסביבה ההורמונלית של הסרטן. זוהי דוגמה של מה שמכונה "רדוקציוניזם מגוחך" (דנט, הרעיון המסוכן של דארווין). "אם תרצה לדעת למה פקקי תנועה נוטים לקרות בשעה מסוימת בכל יום, עדיין תהיה מבולבל לאחר שתשחזר בקפדנות את מהלכי ההיגוי, הבלימה וההאצה של אלפי נהגים אשר מסלוליהם השונים יצרו את פקק התנועה".

אם נרצה לדעת מדוע סרטן קורה, עדיין נהיה מבולבלים לאחר שיחזור מדוקדק של אונקוגנים, גנים מדכאי גידול ותהליכים אחרים של אלפי תאים אשר את מסלוליהם השונים יש לסכום כדי ליצור סרטן. זה בדיוק המסלול שקבלנו עם כמעט כל מחקר סרטן מודרני, ואנחנו תוהים מדוע לא התקדמנו. לאחר מיליארדי דולרים על מחקר ועשרות שנים, אטלס הגנום של הסרטן הוא המקבילה הסרטנית של דפוס שחזור ההיגוי של אלפי מכוניות כדי להבין את שעת העומס בתנועה.

להקטין את המבט. להסתכל על הרמה הנכונה (רמת רקמות, לא הרמה הגנטית). לבדוק את קרקע הסרטן, לא רק את זרעו. זה לא אומר לפסול כל ההתקדמות של גנטיקה. השינויים מתרחשים אבל ברמות שונות. ה-SMT מתבונן בסרטן ברמה התאית, ותאוריית ארגון הרקמה בוחנת את רמת 'חברת תאי הסרטן'. אבל להבין כי אחד אינו מונע את האחר.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s