ד"ר ג'ייסון פונג – סמני הגילוי של סרטן – סרטן 13

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

בפוסט האחרון שלנו, פורטו 6 סמני הגילוי של הסרטן שתוארו במקור בשנת 2001. בשנת 2011 הם עודכנו על ידי החוקרים והוספו להם שני "מאפיינים מאפשרים" ושני "סמנים מוקדמים". שני המאפיינים המאפשרים אינם סמנים, אך הם מאפשרים לסמנים להתרחש. הראשון היה 'חוסר היציבות והמוטציות של הגנום', וזה ברור. כיוון שלסרטנים יש מאות מוטציות, מובן מאליו שהגנום חייב להיות מסוגל להשתנות, ולכן לגנום יש אי יציבות מסוימת. זה מוסיף מעט מאוד להבנת הסרטן. השני הוא 'גידול המקדם מצב דלקתי'. כבר זמן רב זוהו בכל סוגי הסרטן תאים דלקתיים. כיוון שדלקת היא תגובה לפציעה, זוהי תגובה צפויה של הגוף המנסה להיפטר מהסרטן. תאי מערכת החיסון הם תאים רוצחים טבעיים שתוארו זה מכבר, מסיירים במחזור הדם ומנסים להרוג תאי סרטן. עם זאת, מחקר חדש מצביע על העובדה כי דלקת זאת באופן פרדוקסלי עושה בדרך כלל את ההפך – עוזרת לגידול. מעניין, שני מאפיינים אלה מאפשרים לשפוך מעט אור עד כמה הסרטן מתפתח ומתפשט.

נוסף על שני מאפיינים מאפשרים אלה נוספו שני סמנים חדשים. הראשון "התחמקות מחיסון" משקפת את תיאוריית הפיקוח החיסוני. המערכת החיסונית שלנו תמיד מסיירת בדם והורגת גרורות סרטניות מיקרוסטטיות לפני התבססותן. לחולים עם חסר חיסוני, כגון HIV או מטופלים בתרופות מדכאות חיסון, כמו מקבלי השתלות, יש סיכוי גבוה יותר לפתח סרטן. שוב, מעניין, אבל התיאור של סמני היכר אלה שופך מעט אור על מקורות הסרטן. כל תאי הסרטן מראים את שלושת המאפיינים הבסיסיים שדיברנו עליהם בעבר:

  1. הם גדלים (נמנעים מהרס חיסוני)
  2. הם בני אלמוות
  3. הם ניידים  (גרורות)

סימן ההיכר החדש הוא "תיכנות מחדש של אנרגית המטבוליזם". זה מרתק. בתנאים רגילים, תא מייצר אנרגיה בתהליך גליקוליזה בתהליך אירובי (כלומר "עם חמצן"). כשיש חמצן, מיטוכונדרית התא מייצרים אנרגיה בצורת ATP. המיטוכונדריה הם אברונים, כלומר איברים קטנים של התא המספקים אנרגיה – תחנות הכוח של התאים. ממולקולת גלוקוז, המיטוכונדריון משתמש בחמצן כדי לייצר 36 יחידות ATP בתהליך הנקרא 'זרחון חמצוני' או OxPhos. אם אין חמצן, זה לא יעבוד. לדוגמה, כשרצים במלוא הכוח, צריכים הרבה אנרגיה בזמן קצר. במצב כזה אין מספיק חמצן לעבור OxPhos מיטוכונדריאלי רגיל. במקום זאת, התא משתמש בגליקוליזה אנאירובית (ללא חמצן), אשר מייצרת חומצה לקטית, האחראית לשרירים הדואבים במאמץ גופני חזק. תהליך זה מייצר אנרגיה ללא חמצן, אבל רק 2 יחידות ATP לכל מולקולת גלוקוז במקום 36. עסקה סבירה בנסיבות המתאימות.

עבור כל מולקולת גלוקוז, אפשר לייצר כמות אנרגיה גבוהה פי 18 אם משתמשים בחמצן ובמיטוכונדריה. תאים סרטניים, כמעט תמיד, משתמשים בנתיב האנאירובי הפחות יעיל. כדי לפצות על היעילות הנמוכה של ייצור האנרגיה, תאי הסרטן דורשים הרבה יותר גלוקוז ומעלים את כמות מעברי הגלוקוז, ה-GLUT1. זהו הבסיס לטומוגרפיה פליטת פוזיטרונים (PET) לבדיקת סרטן. במבחן זה, גלוקוז מסומן מוזרק לגוף. כיוון שסרטן לוקח גלוקוז הרבה יותר מהר מאשר תאים נורמליים, אפשר לעקוב אחר הפעילות והמיקום של הסרטן. חילוף זה קורה בכל סרטן, והוא ידוע בשם אפקט ורבורג. במבט ראשון, זהו פרדוקס מעניין. סרטן, אשר גדל במהירות, דורש יותר אנרגיה, אז למה הסרטן בכוונה בוחר מסלול פחות יעיל של ייצור אנרגיה? מוזר. אנו נשקול זאת בפירוט רב יותר בעתיד, כי אנומליה כזאת יש להסביר. אבל זה מרתק לחלוטין, כי זה מנסה להסביר את הפרדוקסים שמניעים את המדע קדימה.

מחקרי הסרטן המודרניים ביטלו פרדוקס יוצא הדופן זה בכך שהעמידו פנים שזוהי תצפית קטנה בעלת חשיבות משנית. עם זאת, זה כל כך לא חשוב עד כי כמעט כל תא סרטני מכל סוג עושה את זה? למרות שתאי סרטן חדשים מתפתחים כל הזמן, כולם חולקים מאפיין יוצא דופן זה. עדכון 2011 מתקן את ההתעלמות על ידי הוספתו למקום הראוי לו כסמן ההיכר של סרטן.

 

בהתחשב ב-8 סמני ההכר והמאפיינים המאפשרים, אפשר להסתכל על תרופות / טיפולים שמפתחים עכשיו כתוקפים את הסרטן בכל החזיתות האלה. נשמע ונראה די מרשים, ואני צופה שלא פחות מהרבה מאוד מיליארדי דולרים נשפכו למחקר סרטן בעשורים האחרונים. המעט שהם יכולים לעשות הוא ליצור כמה תמונות יפות אם לא פריצות דרך קליניות אמיתיות. כמו המחר, הפריצה הבאה היא תמיד רק מעבר לפינה, אך אף פעם אינה מגיעה. למה? זה מראה בעיה פשוטה אחת. אנו תוקפים את החוזק של הסרטן, לא את חולשותיו.

קיטלגנו מספר תכונות המשותפות לרוב סוגי הסרטן. זה מה שסרטן עושה טוב יותר מכל תא נורמלי. וזה מה שאנחנו הולכים לתקוף. אבל האם אין זה מתכון לאסון? חשבו על זה. אני יכול בקלות להכות את מייקל ג'ורדן בפעולה. אני יכול בקלות להכות את טייגר וודס בפעולה. אני יכול בקלות להכות את ויין גרטצקי בפעולה. וואו, אתה עשוי לחשוב, הבחור הזה, ד"ר פונג הוא די הזוי. ממש לא. איך אני עושה את זה? אני לא אאתגר אותם בכדורסל, בגולף או בהוקי. במקום זה אני אאתגר אותם בתחרות על פיזיולוגיה רפואית ולאחר מכן אמשיך להכות את כל השלושה. אני אהיה אידיוט לאתגר את מייקל ג'ורדן בכדורסל.

אז בואו נדבר על סרטן. הוא גדל וגדל. זה מה שהוא עושה יותר מכל דבר שאי פעם ידענו. אנו מנסים למצוא דרך להרוג אותו. אנו משתמשים בניתוחים, הקרנות ותרופות כימותרפיות (רעלים). אבל הסרטן שורד. זה וולברין של איקס מן. אולי אתה רוצה להרוג אותו, אבל סביר יותר שהוא יהרוג אותך. גם כאשר אנו משתמשים בכימותרפיה, למשל, זה עלול להרוג 99% של הסרטן. אבל 1% ישרוד ויהיה עמיד לסם מסוים. בסופו של דבר, זה יעיל מבחינה שולית. מדוע אנו מאתגרים את הסרטן בחוזקו? זה כמו לאתגר את מייקל ג'ורדן בכדורסל. אתה אידיוט אם תחשוב שתנצח.

אז, הדבר הבא שאנחנו יודעים הוא כי לסרטן יש הרבה מוטציות. אנחנו מנסים להמציא דרכים לנסות לעצור את המוטציות. הא? האם זה לא לאתגר את הסרטן במה שהוא עושה הכי טוב?  זה ממש כמו לאתגר את טייגר וודס במשחק גולף. אנו יודעים גם שסרטן יכול לייצר כלי דם חדשים. אז אנחנו מנסים לחסום את זה במגרש שלו. בֶּאֱמֶת? זה כמו לאתגר את ויין גרטצקי במשחק הוקי. לא כיף. ואכן כל הטיפולים שתוארו לעיל סובלים מאותה טעות קטלנית.

 

האם אין תקווה? בְּקוֹשִׁי. אנחנו פשוט צריכים להיות חכמים יותר ולהבין את הסרטן ברמה עמוקה יותר. כל היגיון בטיפול בסרטן אינו הרבה יותר מתוחכם מחשיבה של איש הערות. גרוק רואה סרטן לגדול. גרוק הורג סרטן.

ובכן, בואו נסתכל על הסמנים שוב:

  1. הם גדלים
  2. הם בני אלמוות.
  3. הם נעים בסביבה.
  4. הם בכוונה משתמשים בשיטה יעילה פחות למיצוי אנרגיה.

הה? אחד מהם יוצא דופן. סרטן גדל כל הזמן. זה צורך הרבה אנרגיה ומסרטן מצופה שישתמש במיטוכונדריה שלו לייצר הרבה אנרגיה בעבור כל מולקולת גלוקוז. אבל זה לא. כמעט כל סרטן משתמש במקום זאת במסלול הפקת אנרגיה הפחות יעיל למרות שיש הרבה חמצן מסביב. זה מוזר. במקום להשתמש בחמצן ביעילות, תאים סרטניים בחרו לשרוף גלוקוז באמצעות תסיסה. נניח שאתה בונה מכונית מרוץ. אתה עושה אותה אוירודינמית, שטוחה ושם ספוילר. ואז אתה מוציא את מנוע 600 כוחות הסוס ושם במקום מנוע של מכסחת דשא עם 9 כוח סוס. הא? זה מוזר. למה הסרטן יעשה את אותו הדבר? וזה לא צירוף מקרים. כמעט כל סרטן עושה את זה. תהא אשר תהיה הסיבה, זה קריטי למהות הסרטן.

זאת אינה תגלית חדשה. אוטו ורבורג, חתן פרס נובל בפיזיולוגיה בשנת 1931, בחן ביסודיות את מטבוליזם האנרגיה של תאים נורמלים ותאים סרטניים. הוא כתב "לסרטן, מעל לכל המחלות האחרות, יש אנספור סיבות משניות. אבל, גם לסרטן, יש רק סיבה עיקרית אחת. בקצרה, הגורם העיקרי לסרטן הוא שינוי מנשימה עם חמצן בתאי הגוף הנורמליים לתסיסה".

אפקט ורבורג. עכשיו אנחנו מתחילים להגיע למקום כלשהו. כדי להביס את האויב שלך, עליך להכיר אותו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s