ד"ר ג'ייסון פונג – תזונה וסרטן – סרטן 10

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

 

כשהתברר כי גורמים סביבתיים משפיעים על שיעורי הסרטן, החשודה העיקרית היתה התזונה. השאלה הטבעית, אם כן, היתה איזה חלק מסויים בתזונה הוא האחראי. החשוד המיידי היה השומן שבמזון. מסוף שנות ה-70 ועד שנות ה-90 נלכדנו בהיסטריה של פוביית השומן. חשבנו שאכילת שומן גורמת לכל דבר רע. הוא להשמנת יתר. הוא גורם לכולסטרול גבוה. הוא גורם למחלות לב. הוא כנראה גורם גם לריח רע מהפה, לנשירת שיער ולחתכים מנייר. לא היתה הוכחה ממשית לכך ששומן תזונתי, שבני אדם אכלו מאז, ובכן, נהיו אנושיים, אכן היה רע. אבל זה לא ממש שינה, כי העולם המדעי כולו נראה כמסתכל דרך העדשה של שומן זה רע. מי צריך הוכחה אם יש עקרון?

כל הדברים הרעים נגרמו על ידי שומן תזונתי, אז  כנראה הוא גם גרם לסרטן. לאף אחד לא היה באמת מושג למה שומן ממזון אמור לגרום לסרטן. אף אחד מעולם לא הבחין שלאנשים שאוכלים הרבה שומן יש יותר סרטן. אבל זה לא היה חשוב. להאשים את השומן בכל דבר היה שם המשחק. אז בואו נשחק!

בהתבסס על שמועה זו, המכון הלאומי לבריאות השקיע מיליוני דולרים למחקר עצום שיוכיח כי שומן תזונתי גרם לעליה במשקל, להתקפי לב וגם לסרטן השד. יוזמת בריאות נשים זו צרפה קרוב ל-50,000 נשים למחקר אקראי מאסיבי מבוקר – תקן הזהב של רפואה מבוססת ראיות. חלק מהנשים קיבלו הנחיה להמשיך בהתזונה הרגילה שלהן, והקבוצה השנייה להפחית את השומן ממזון שלהן ל-20% מהקלוריות, ולהגדיל דגנים, ירקות ופירות.

במהלך 8.1 השנים הבאות, נשים אלה הפחיתו בנאמנות את השומן ממזון ואת צריכת הקלוריות הכוללת שלהן, מתוך אמונה עיוורת כי זה יפחית משקל, מחלות לב וסרטן. האם היתה אמונתם ברופאים ובחוקרים שלהם מוצדקת? אה, ובכן, התשובה היא לא, לא ולא. בשנת 2007 פורסם שלא היתה הפחתה במחלות לב. משקלן לא השתנה. גם שיעורי סרטן השד לא השתפרו. זו היתה תבוסה מדהימה. אם הפחתת שומן ממזון לא הפחיתה את שיעור סרטן השד, אז היה סיכוי טוב למדי כי שומן מזון לא גורם  לסרטן השד.

הורדת שומן ממזון וצריכה קלורית לא הביאו כלל תועלת. זה מחקר האקראי מבוקר בקנה מידה גדול של דיאטה דלת שומן, היחיד שנעשה אי פעם, וסביבו היה אסון. היתרונות של דיאטה דלת שומן, אם בכלל, הם כל כך זעירים עד כי הם בלתי ניתנים לגילוי. זה סותר באופן ישיר את האמונות הרווחות של הקהילה המדעית כולה. מכן יכולנו:

  1. להאמין במדע, בניסוי זה ובידע יקר ערך כי להגבלת שומן ממזון אין יתרונות
  2. להתעלם מהתוצאות, כי הן לא התאימו לרעיונות שבאנו איתם.

מספר 2 זכה. היה יותר פשוט והרבה יותר קל להמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים, גם אם זה היה לגמרי לא יעיל. אנשים חלו יותר, אבל היי, לפחות לא היינו צריכים ללמוד מחדש את מדע התזונה. רק לקבור את הראש שלנו בחול ולקרוא למחקר ענק וחשוב כזה פייק ניוז.

המחשבה הבאה היתה שאולי הסרטן נגרם על ידי מחסור בחומרים מזינים ולא מעודף חומרים מזינים.  המבט נחת על סיבים תזונתיים. המנתח האירי האגדי, דניס בורקיט, בילה את רוב הקריירה שלו באפריקה, שם הבחין כי כל "מחלות הציוויליזציה" נעדרו במידה ניכרת מקרב אוכלוסיות ילידי אפריקה. זה כלל סרטן, אשר היה נדיר באפריקאים שאכלו דיאטה מסורתית. האפריקנים אכלו הרבה מאוד סיבים תזונתיים, ולכן הוא הגיע למסקנה שכמות גבוהה של סיבים תזונתיים עלולה למנוע סרטן. בעקבות דרך חשיבה זו, הוא כתב רב מכר בינלאומי "אל תשכח לאכול סיבים".

זו הייתה היפותזה די קוהרנטית, אבל לא היו קיימות אז עדויות כדי לומר אם זה אכן נכון.  שוב גויסו מיליוני דולרים למחקרי בריאות כדי למצוא תשובה. האם אכילת סיבים נוספים תמנע  סרטן המעי הגס של אדנומות (צורה קדם ממאירה)? בשנת 1999, ניתוח של למעלה מ-16,000 נשים במחקר בריאות האחיות מעל 16 שנים לא הראה כל קשר בין כמות הסיבים שאכלו לבין הסיכון לאדנומה.

בשנה שלאחר מכן, הוכחה חותכת של חוסר התוחלת בכך פורסמה בממגזין הרפואה היוקרתי של ניו אינגלנד. ניסוי של 1303 חולים שחולקו באופן אקראי לחולים שקבלו תוספת סיבים וכאלה שלא, ולאחר מכן בדק כמה אנשים פיתחו אדנומות.

למרבה הצער, מספר זה התברר שהוא בדיוק אותו הדבר, אם יש להם תוספת סיבים או לא. כן, סיבים עשויים להטיב עם תנועות המעיים שלך, אבל לא, הם לא מונעים סרטן. לעזאזאל.

אז מה עם ויטמינים? אנשים אוהבים לקחת תוספי ויטמינים בגלל האמונה כי בדיאטה המודרנית המעובדת חסרים רכיבים חיוניים, וזה הופך אותנו חולים. חומצה פולית היא ויטמין B שהוא הכרחי לצמיחה של תאים רבים. השלמה עם חומצה פולית צמצמה באופן משמעותי את שכיחותם של פגמים בצינור העצבי. אולי זה יכול להפחית את שיעורי הסרטן, גם.

בתחילת שנות ה-2000 היה גל התלהבות עצום מתוספי ויטמיני B. רמות ההומוציסטאין בדם היו בקורלציה עם מחלות רבות, ומתברר כי ויטמיני B במינון גבוה יכולים להפחית את רמות ההומוציסטאין. למרבה הצער, כפי שנודע מאוחר יותר, לא היו לזה השפעות מועילות כיוון שהומוציסטאין היה רק ​​סמן של המחלה ולא הסיבה. האם תוספי חומצה פולית מפחיתים את סרטן המעי הגס?

מחקר מבוקר אקראי של תוספת חומצה פולית לחולים בסיכון גבוה הגיע עם תשובה מהממת. כלומר, מהממת לרעה. לא הייתה השפעה מגנה על נטילת תוסף חומצה פולית. יתר על כן, זה נראה כמגביר את הסיכון להתקדמות סרטן, וכן הגדיל את שיעור האדנומות. זוועה! החוקרים כאן מנסים למנוע סרטן, ובמקום זאת הם נתנו לחולים יותר סרטן.

בשנת 2009 ניסוי NORVIT של חומצה פולית במינון גבוה ותוסף ויטמין B הראה גם הוא שיש יותר, לא פחות, סרטן. חלה עליה של 21% בסרטן ועלייה של 38% במוות מסרטן. זוועה כפולה! כמובן, בדיעבד, זה לגמרי הגיוני. תאים סרטניים מתרבים בשיעורים מופלאים. זה דורש כל מיני גורמי גדילה וחומרים מזינים כדי לגדול. עם הרבה חומרים מזינים, תאים סרטניים הגדלים במהירות טובים יותר לנצל אותם. זה כמו פיזור דשן על שדה ריק. אתה רוצה דשא, אבל עשבים שוטים (שהם צמחים הגדלים במהירות רבה יותר) הם אלה שיקחו את החומרים המזינים כדי לגדול כמו, טוב, עשבים שוטים. תאים סרטניים פעילים מאוד וגדלים כמו, נו טוב, עשבים שוטים.

מה לגבי בטא קרוטן וויטמין E? נוטריאנט זה נותן לגזר את צבעו הכתום ואולי כתוספת יפעל כדי להפחית סרטן בגלל ההשפעה הנוגדת החימצון שלו. גם ויטמין E היה בעין הסערה בשנות התשעים מאותה סיבה, ומינון גבוה ממנו היה אמור לרפא סרטן. מחקרים אפידמיולוגיים (מחקרים תצפיתיים – אחד המחקרים המסוכנים ביותר והחלשים ביותר ברפואה) הראו כי תזונה עשירה במזונות אלו קשורה לבריאות טובה יותר. אולי תוספת מהם תסייע.

למרבה הצער, זה לא בדיוק היה כמקווה. מחקר אקראי ב-1994 הראה כי אף אחד מהגורמים לא הצליח להוריד את שיעורי הסרטן או המוות. בטא קרוטן לא רק שלא מנע סרטן, זה הגדיל את  שיעורי הסרטן והמוות. מתן ויטמינים הדרושים לגדילה לתאים סרטניים התברר כרעיון לא כל כך טוב. לא הצלחנו להציל את החולים, הרגנו אותם! זוועה משולשת.

זה נובע מהעובדה הפשוטה כי סרטן אינו חוסר בחומרים מזינים כמו צפדינה. צפדינה היא מחלה של מחסור בוויטמין C, ולכן מתן ויטמין C מרפא אותה. סרטן הוא לא מחלה הנגרמת על ידי מחסור בוויטמינים, ולכן תוספת ויטמינים אינו מועיל במיוחד.

אז, אנחנו נשארנו עם:

  1. דיאטה משחקת תפקיד גדול בסרטן
  2. סרטן לא נגרם בגלל יותר מדי שומן במזון
  3. סרטן לא נגרם בגלל מחסור בסיבים תזונתיים
  4. סרטן אינו נגרם בגלל מחסור בויטמינים
  5. סרטן קשור הדוקות להשמנת יתר.

אמנם זה נשמע טריוויאלי, 5 פיסות ידע ידע אלה לקחו, פשוטו כמשמעו, מאות מיליוני דולרים של כספי מחקר, על פני 25 שנות חיפוש. העובדה החמישית זוכה להכרה רק בשנים האחרונות.

לאחרונה, ה-CDC פרסם דו"ח של "מגמות בשכיחות של סרטן הקשור לעודף משקל ולהשמנת יתר – ארה"ב, 2005-2014" המדגיש את העובדה כי לפחות 13 מקרי סרטן קשורים, ואלה היוו 40% מדהימים מכלל סוגי הסרטן שאובחנו. כ-55% ממקרי סרטן בקרב נשים ו -24% בקרב גברים. גרוע מכך, השכיחות של אלה הקשורים להשמנת יתר גדלה במהירות. עלייה במשקל של 5 ק"ג בלבד (11 פאונד) הגדילה את הסיכון לסרטן השד ב-11%.

מה שזה אומר שסרטן הוא לא בהכרח ויטמין ספציפי או מחלה מקרונוטריאנית (פחמימות לעומת חלבון לעומת שומן). באופן כללי יותר, סרטן קשור למטבוליזם בכללותו. סרטן היא מחלה מטבולית בעיקרה. שני הגנים המוטנטים הנפוצים ביותר בסרטן אנושי, p53 ו-PTEN מוכרים כיום כקשורים באופן הדוק לאותות בחילוף החומרים של התא.

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s