ג'יימי אן – יתרונות אור השמש ומתואמות לאור

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

 

Screen Shot 2017-08-01 at 9.35.30 AM

הקדמה

כדור הארץ טובל באור השמש כבר מיליארדי שנים והחיים עליו התפתחו ביחד עם קרינת שמש. אנחנו מותאמים היטב לאור השמש. אור השמש הוא חלק בלתי נפרד מהחיים על פלנטה זו ואנו מקבלים יתרונות רבים מהחשיפה לשמש. למעשה, חולי ומחלות רבות קשורים לחשיפה מועטה לשמש. רוב העצות הרפואיות הקונבנציונליות בימינו מזהירות אותנו להתגונן מפני השמש ואפילו להימנע מחשיפה לשמש. עצה זו תורמת יותר נזק מאשר תועלת. במשך אלפי שנים, תרבויות ברחבי העולם נהגו לטפל בהליותרפיה בדרך כלשהי, תוך שימוש באור השמש לריפוי מגוון של מצבים. בתוכנו מוטמעים מנגנונים רבים המגינים עלינו מפני השפעות מזיקות של קרינת השמש. התאמות אלה בשילוב עם חשיפה מודעת לשמש יכולות לשפר את הבריאות הכללית ואת האושר.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.27.15 AM

אור בלתי נראה

השמש פולטת כמות עצומה של אנרגיה הכוללת קרניים קוסמיות, קרני גמא, קרני X, אור אולטרה סגול (UV), אור נראה ואור אינפרא אדום (IRׂׂ) י [6]. רוב האור שמגיע לכדור הארץ הוא אור נראה (כ-45%) ואור אינפרא אדום (כ-50%). מעט מאוד אור UV מגיע לכדור הארץ. אור UV קיים באמצע היום, אחריו אור נראה שנמצא רוב היום ואז אור אינפרא אדום אשר נמצא כל היום. אור אינפרא אדום נחלק לאינפרא אדום קרוב (אינפרא אדום A) י (IRA), אינפרא אדום אמצעי (אינפרא אדום B) י (IRB), ואינפרא אדום מרוחק (אינפרא אדום C) י (IRC), אולם רוב קרינת אינפרא אדום שאנו חשופים לה היא  IRA י (700 עד 1400 ננומטר). קרינה אינפרא אדום (ואור גלוי) יכולה לחדור עמוק לרקמות ולאברים. אינפרא אדום קיים כל היום ויש יחס  IR ל UV גבוה יותר קרוב לזריחת השמש ולשקיעתה, במהלך הבוקר ואחר הצהרים המאוחרות. קרינת אור UV תלויה בגורמים רבים. השעה ביום, עונת השנה, מיקום גיאוגרפי (קו רוחב וגובה), תנאי מזג האוויר וזיהום האוויר – משפיעים על קרינת אור UV י (2). ספקטרום ה UV נעים בין UV רחוק או  UVC י (200 עד 280 ננומטר) שאינו חודר לאטמוספירה בשל שכבת האוזון, UV אמצעי או UVB י (280 עד 320 ננומטר) ו-UV קרוב או UVA י (320 עד 400 ננומטר)  עם אורך הגל הארוך ביותר ביחס לטווחי UV אחרים. ההערכה היא כי כ 5% של UVA ופחות מ 1% של UVB מהשמש מגיע לכדור הארץ (6) וזה בערך 90% עד 95% של UVA ו 5% עד 10% של UVB מקרינה השמש המגיעה לעור האדם (8) בתנאים אידיאליים (צהרי היום באזורים הטרופיים). קרינת UVB זו היא האחראית על ייצור ויטמין D בגוף.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.51.55 AM

הורמון השמש

אור מומר לאות כימי בגוף. כאשר עור נחשף לאור השמש, כולסטרול סופג UVB ומתפרק על ידו למולקולה שאחר כך תהפוך לויטמין D3 (כולקלציפרול), ולאחר מכן תעבור הידרוליזה כדי ליצור 25-הידרוקסי-ויטמין D בכבד, ולאחר מכן תעבור לכליות שם תומר שוב ל 1,25-דיהידרוכסי-ויטמין D (כלציטריול) (3, 6). לעור יש יכולת רבה לייצר ויטמין D וחשיפה אחת של כל הגוף לכמות אור שמש השווה למינון האריתמי המינימלי (MED) מייצרת כ-10,000 יחידות ויטמין D י  (10). י MED היא הכמות המינימלית של אור UV הנחוצה כדי להפוך את העור מעט אדום והיא תלויה בסוג העור ובולטת יותר באנשים בעלי עור בהיר. עם יכולת העור שלנו לייצר ויטמין D מאור השמש, רוב ויטמין D שלנו צריך להתקבל מקרינת שמש ולא מתוספים.

ויטמין D הוא הורמון השומר על בריאות העצם, תומך בתפקוד המערכת החיסונית והאנדוקרינית, חיוני למערכות העצבים הלב וכלי הדם – כל איבר ומערכת זקוקים לויטמין D. אף לא אחד מהאיברים או המערכות שלנו יתפקד בצורה אופטימלית ללא ויטמין D ולכל רקמה ותא בגוף יש קולטנים לויטמין D י (1, 5). האינטרקציה בין ויטמין D והקולטן שלו משחררת מידע גנטי השולט בתהליכים מטבוליים רבים, כולל תיקון דנ"א, פעילות נוגדת חמצון, ויסות התרבות תאים והתמיינותם (6). ויטמין D שולט בגנים רבים. כ-2,000 גנים מווסתים ישירות או בעקיפין על ידי ויטמין D י (6). סוגים רבים של תאים בגוף יכול להמיר את הצורה הלא פעילה של ויטמין D לקלציטריול פעיל (1, 6). ויטמין D חיוני גם עבור תפקוד מיטוכונדריה תקין. כל אלה מצביעים על חשיבותו של ויטמין D לבריאות.

חשיפת העור לקרינת UVB היא הדרך העיקרית בה אנו מייצרים ויטמין D, ולא באמצעות מזון או תוספים. קרינת UVB מייצרת יותר מ 80% של ויטמין D בבני אדם (10). אנו לא צריכים להתעלם מהיכולת הטבעית של גופינו שלנו לייצר ויטמין D דרך חשיפה נאותה לשמש (1). תוספי ויטמין D, כולל ויטמין D3, אינם תחליף יעיל לחשיפה נאותה לשמש (5). נמצא כי מינונים קבועים תת אריתמיים גרמו לעלייה מתונה בלבד ברמות 25-הידרוקסי-ויטמין D בסרום, אך הובילו לדיכוי מחלה גדול יותר מאשר תוספי ויטמין D, וללא תופעות לוואי (11). אין זה סביר כי את כל יתרונות החשיפה לשמש ניתן להשיג באמצעות תוספי ויטמין D תזונתיים בלבד (4). תוסף הנלקח אורלית נצבר מיידית ברקמת השומן ומשוחרר לאט מאוד למניעת ייצור בלתי מבוקר של 1,25-דיהידרוכסי-ויטמין D וזו משחררת ויטמין D רק בתנאי צום (10). משמעות הדבר היא כי תוסף ויטמין D אינו מנוצל ביעילות על ידי הגוף. אחסון ויטמין D3 ברקמת השומן יכול למעשה להפחית את זמינותו הביולוגית (10). יש כמה סיבות שלא לקחת תוסף ויטמין D.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.40.48 AM

ייצור ויטמין D מאור שמש מווסת היטב, מנגנוני משוב מונעים ייצור בלתי מבוקר ממנו בגוף. חשיפה ממושכת לאור שמש, בניגוד לצריכה מוגזמת של תוסף ויטמין D, אינה גורמת לרעלת ויטמין D, שכן לעור יש יכולת לשבש את מולקולת טרום-ויטמין D3 ואת ויטמין D3 בזמן שהוא נוצר (10). UVB – המשרה הפעלת עורית של טרום ויטמין D3 – יכול לייצר מספר רב של חומרי גלם לויטמין D כגון תכיסטרול, לומיסטרול ואחרים ובכך להגביל ייצור מופרז שלו (10). למעט מזון מועשר בויטמין D, צריכה מופרזת של ויטמין D תזונתי ממקורות טבעיים לא סביר שתגרום רעילות מויטמין D י (10). עדיין טוב לאכול סלמון ופטריות גם אם מקבלים את רוב ויטמין D מהשמש. לאור השמש ולמזונות המכילים ויטמין D באופן טבעי אין תופעות לוואי, שלא כמו תוספי מזון. רעילות ויטמין D מתוספים עלולות לגרום להיפרפוספטמיה, היפרקלסמיה, אנורקסיה, חום, הקאות, כאבי ראש, פולדיפסיה, פוליאוריה, אבנים בכליות, חולשה ואפילו הפרעות קצב לבביות (10). עדיף לקבל ויטמין D באופן טבעי דרך השמש כמו שהטבע יעד.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.36.36 AM

מניעת מחלות עם קרינה השמש

חשיפה לקרני UV היא אות סביבתי חשוב אשר ממלא תפקיד חשוב במניעה, התחלה והתקדמות של מחלות רבות (7). מחסור בויטמין D מגביר את הסיכון למחלות רבות. חסר בויטמין D קשור לסוגים רבים של סרטן, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר, טרשת נפוצה, אלרגיה, אסטמה, זיהומים, דיכאון, דמנציה, ניוון מוחי, מחלות אוטואימוניות ועוד רבים אחרים (7). באשר לסרטן, חשיפה לשמש מפחיתה את הסיכון לסוגים רבים, כולל, אך לא רק, השד, המעי הגס, הערמונית, שלפוחית ​​השתן, לבלב ולימפומה לא מסוג הודגקינס (5). אור שמש יכול לשפר את התסמונת המטבולית. רמות גבוהות יותר של ויטמין D ומגשרים אחרים המושרים באמצעות UV נקשרו עם שכיחות נמוכה יותר של תסמונת מטבולית, שיפור בסוכרת ובהשמנה ויכולים למנוע התפתחות של מחלת כבד שומני שאינה אלכוהולית (5). קרינת שמש  עשויה למנוע ולהאט את תהליך הניוון. רמות נמוכות של ויטמין D קשורות לירידה קוגניטיבית ולאלצהיימר (5). חשיפה סדירה לשמש יכולה לשפר את הראייה ולמנוע מחלות עיניים כגון קוצר ראייה. ילדים אשר מבלים יותר זמן בחוץ נוטים פחות לקוצר ראיה, בין אם הוריהם קצרי-רואי ובין אם הם מתקשים במיקוד הראייה לאורך זמן, מכיוון שקרני השמש והאור בכלל מגרה שחרור דופמין מהרטינה, המעכב את ההתארכות הצירית המתרחשת בקוצר ראייה (5). מספר המקרים של רוב המחלות הנ"ל גדל עם ההתרחקות מקו המשווה. טרשת נפוצה היא המתואמת ביותר עם העליה בקו הרוחב. חשיפה נאותה לשמש צריכה להנתן למיליונים הסובלים ממחלות ניתנות למניעה אלה. רמות ויטמין D מייצגות חשיפה לאור UV ורמות נמוכות של ויטמין D הם תוצאה ולא הסיבה למחלה (5).

סרטן עור נקשר לעיתים קרובות עם חשיפה מוגזמת לקרינת UV מהשמש ואולי זו הסיבה העיקרית לכך שאנשים נמנעים מהשמש. עם זאת, חשיפה לשמש עשויה למעשה לשפר את שיעור ההישרדות אצל אנשים עם סרטן עור. חשיפה כרונית לקרינת UV מפחיתה או מעכבת התפתחות מלנומה, סוג הסרטן הקטלני ביותר של סרטן עור (7). חשיפה עקבית לשמש קשורה בסיכון מופחת למלנומה, כאשר כוויות שמש קשורות להכפלת הסיכון למלנומה (5). חשיפה ספוראידית ל-UVR היא זו שגורמת לצריבה, כמו גם היעדר אורכי הגל הארוכים יותר (IRA) הנמצאים באור השמש בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהריים המאוחרות / ערב מוקדם. מלנומה שכיחה יותר בקרב אלה העובדים בתוך הבית (7). חשיפה לשמש תחת כיפת השמיים נמצאה כקשורה בסיכון מופחת לסרטן העור (5, 6). למרבה הצער, רוב האנשים מבלים את זמן העבודה שלהם בתוך מבנה אשר מונע מהם להסתגל לקרינת השמש. חשיפה לשמש קשורה להישרדות מוגברת ממלנומה (7). לחולי סרטן שלהם חשיפה גבוהה יותר לשמש יש סיכוי טוב יותר לשרוד (4). אקלום לקוי לקרינת UV בחיי היום-יום נושא את הסיכון לכוויות שמש ולסיכון מוגבר לסרטן עור מסוג מלנומה ולסרטן עור (5). חשיפה רגילה לשמש תגן מפני סרטן עור. האם ייתכן שהשמש אינה הגורם הישיר לסרטן עור?

תחמוצת החנקן

כאשר העור חשוף לקרינה UVA, מאגרי תחמוצת החנקן משתחררים מהעור. תחמוצת החנקן היא רדיקל חופשי גזי. לא כל הרדיקלים החופשיים מזיקים, חלקם משמשים לאיתות. תחמוצת החנקן גורמת להרחבת כלי הדם, מספקת הגנה חיסונית, עוזרת לתקשורת עצבית, מסדירה אפופטוזיס וכושר תנועה בתא (7). לתחמוצת החנקן יש השפעות אנטי מיקרוביאליות. היא יעילה בחיטוי רקמות וברגולציה של תהליכים דלקתיים הקשורים לפצעים קשים וכרוניים, מעורבת בריפוי פצעים עוריים ויש לה גם פעילות אנטי סרטנית (7). תחמוצת החנקן עשויה להגן מפני היווצרות סרטן. תחמוצת החנקן יכולה גם להגן מפני רדיקלים חופשיים אחרים המניעים מתח חמצוני. כמו כן נמצא כי ריכוזים נמוכים של תחמוצת החנקן מגנה על מקרטוניציטים בתרבית ובעור מפני מתח חמצוני (7).

Screen Shot 2017-01-29 at 9.29.45 PM

תחמוצת החנקן מעוררת הרחבת כלי דם אשר יכולה להוריד את לחץ הדם (1, 4, 5). תחמוצת החנקן מומרת לניטריט אשר מועבר לתוך מחזור הדם ולמערכת הכלילית להגנה קרדיולוגית והשפעה נגד יתר לחץ דם (7). זהו מנגנון שבו אור השמש יכול להפחית את לחץ הדם ולשפר לחץ יתר. במחקר אחד בו המשתתפים נחשפו ל-UVA, לחץ הדם הדיאסטולי ירד בכ 5 מ"מ כספית ונשאר נמוך במשך 30 דקות לאחר החשיפה (1, 4). חולים עם יתר לחץ דם עשויים להזדקק לפחות תרופות ואף יכולים להיגמל מתרופות עם חשיפה נאותה לשמש. לחץ vדם נמוך יותר בקיץ לעומת עונות אחרות וגם לחץ סיסטולי ודיאסטולי עולה כאשר המרחק מקו המשווה עולה (6); זה עשוי להיות קשור הן לתחמוצת החנקן והן לייצור ויטמין D.

אור השמש יכול לשפר השמנת יתר וסוכרת. תחמוצת החנקן המושרת על-ידי UV גרמה לדיכוי משמעותי של עלייה במשקל, חוסר סבילות לגלוקוז, עמידות לאינסולין, רמות בסרום בצום של אינסולין וגלוקוז והשפעות אלו היו בלתי תלויות בייצור ויטמין D וניתן היה להכפילן עם תחמוצת החנקן (4, 11). חולי סוכרת המקבלים חשיפה נאותה לשמש עשויים להיות מסוגלים להפחית את התרופות שלהם כיוון שאור UV יעיל למדי בנירמול רמת הסוכר בדם. כאשר העור והעיניים חשופים לאור UV, הוא מפעיל פרואופיומלנוקורטין (POMC) מנוירונים המגיבים ל POMC בהיפותלמוס העשויים להפחית את התיאבון ואת צריכת המזון (4). POMC הוא פוליפפטיד אופיואידי המופרש על ידי תאי העור,  נוירונים ובלוטת יותרת המוח אשר מפעילים שחרור פפטידים חשובים כמו הורמון מגרה אלפא-מלנוציטים (MSH) ובטא אנדורפין (4). MSH עשוי לסייע במניעת השמנה על ידי דיכוי תיאבון ושיפור אותות קטבוליים כדי לזרז צריכת אנרגיה (4). ויטמין D כתוסף אינו יעיל כמו אור השמש בשליטה על סוכרת. רמת החשיפה לאור UV מפחיתה את הסיכון להשמנת יתר ולסוכרת מסוג 2, ולא ויטמין D כתוסף או רמת 25-הידרוקסי-ויטמין D י (5). לחשיפה סדירה לשמש יש פוטנציאל אדיר לשפור התסמונת המטבולית.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.53.25 AM

אנדורפינים

תחושות אושר כאשר נמצאים בחוץ בשמש הם תוצאה של אנדורפינים ששוחררו על ידי הגוף בתגובה לקרינה השמש. שניהם, UVA ו UVB, מגבירים את הביטוי והייצור של אנדורפינים ביתא (6) וגם IRA יכול  לייצר אנדורפינים  (2). קרינת UV מגבירה את ביטוי POMC שהוא תוצאת הייצור של אנדורפיני ביתא (6, 7, 8). אנדורפין ביתא הוא פפטיד אופיואידי אנדוגני המגביר תחושות אושר, מקדם רוגע, משחרר מכאבים, מקדם ריפוי פצעים ותומך במערכת החיסונית (1, 6). אנדורפין ביתא המשתחרר לתוך הדם במהלך חשיפה ל UV יכול להגיע למוח ולשפר את מצב הרוח ואת הרוגע (7). אנדורפין ביתא אחראי על הרצון להשיג יותר. אנשים שזופים מרגישים רגועים יותר ופחות מתוחים מאשר אנשים לא שזופים כיוון שהשמש קשורה עם מצב רוח מרומם (7). זה לא מפתיע מדוע אוהבי שיזוף נראים כמכורים לשמש. חשיפה לשמש תוכננה להיות ממכרת, שחרור אנדורפיני ביתא הוא מנגנון גמול טבעי המעודד עוד חשיפה לשמש (5). בגלל שאנדורפין ביתא הוא משכך כאבים, זה יכול לעזור לאלה הסובלים מכאבים כרוניים כגון אנשים עם אוסטאורוזיס, דלקת מפרקים שגרונית ופיברומיאלגיה. נמצא כי שיזוף מפחית כאב בחולים עם פיברומיאלגיה (7). מחסור באור שמש קשור לדיכאון (6). הפרעה רגשית עונתית נגרמת ככל הנראה על ידי מחסור בחשיפה לאור שמש במהלך החורף. טיול (או מספר נסיעות) למקום עם שמש יכול להקל על הקדרות שרוב האנשים מרגישים בחורף.

הגנה חיסונית

כפי שצוין קודם לכן, ויטמין D מחשיפה ל UVB תומך במערכת החיסונית, ולתחמוצת החנקן מקרינת UVA יש השפעות אנטי דלקתיות ואנטי מיקרוביאליות. UVB משפיע על המערכת החיסונית המקומית (7). דיכוי חיסוני המושרה על-ידי UVB עשוי למנוע תגובות חיסון אוטומטיות לתוצרים דלקתיים הנובעים מנזקים בתיווך UV י (3). זה מסביר כיצד קרינת UV מקלה על מצבים אוטואימונים. UVA יכול לספק הגנה חיסונית ולעכב את הדיכוי החיסוני המשרה על ידי UVB באמצעות וויסות של ציטוקינים שונים ואנזימים (7). חשיפה ל UVA מתווכת אפקטים נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, אנטי-אפופטיים ואנטי-שפעתיים המגנים על תאים מפני לחץ חמצוני (7). בין אם הגוף זקוק לתמיכה חיסונית או לדיכוי החיסון, יש לו אינטליגנציה מולדת המאפשרת לו לנצל את שתי הצורות של קרינת UV לטובתו. IRA תומך במערכת החיסונית על ידי הפחתת דלקת, שיפור זרימת הדם, קידום התחדשות, בין היתר.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.45.34 AM

טיפול בבעיות עור

קרינת השמש יכולה לשפר את מצב העור. עור שנחשף לאור UV עמיד יותר לגירוי ראשוני, מה שמראה על שיפור בפעילות מחסום העור (7). פוטותרפיה משמשת לטיפול במספר מצבי עור. UVA ו-UVB משמשים לטיפול באטופיק דרמטיטיס ומחלות עור דלקתיות אחרות (7). אור UVB יעיל בשליטה בפסוריאזיס על ידי עיכוב פעילות החיסון של העור (7). פסוריאזיס משתפר לעיתים קרובות במהלך הקיץ. UV מסייע גם עם ויטליגו. נגעי ויטליגו חשופים לשמש מראים פיגמנטציה חדשה במהלך חודשי הקיץ (7). IRA מעודד התחדשות והוא יכול להצעיר את העור. ל IRA יש יתרונות רבים כגון שיפור בחילוף החומרים של קולגן, הגברת ביטוי ציטוקינים אנטי דלקתיות, דיכוי דלקת וזרוז ריפוי (2). התפרצות אור פולימורפית או רגישות אצל אנשים יכולים להיות מטופלת עם  IRA י (2) מהבוקר ועד שעות אחר הצהריים מאוחרות. רוב השריפה והרגישות מתרחשת מחשיפה חזקה לקרינת UV בשילוב עם חשיפה לקויה ל-IRA. זה פחות סביר שיתרחש אם החשיפה לשמש היא הדרגתית וכרונית. במקרים רבים העור יכול להיות מטופל כראוי עם חשיפה מלאה לאור השמש בשעות מסוימות במהלך היום.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.44.25 AM
מקצבי היממה

אולי אחת הסיבות העיקריות לחשיפת גופנו לשמש היא ויסות מקצבי היממה. אור השמש הוא האות הסביבתי החשוב ביותר והוא אחראי על נירמול מקצבי היממה. אור שנקלט דרך העיניים מסמן לשעון הזמן הראשי במוח, הגרעין העל תצלובתי, שזהו יום, ושומר על הזמן בכל השעונים הפריפריים בגוף, כך שיוכלו לתפקד כראוי. כל התאים המבטאים גנים מסוגלים לשמור על זמן השמש, שעון המסדיר את ביטויים ופעילותם (6) ומדגיש את חשיבות התאים המקבלים את איתות האור הנכון כדי לספור את הזמן על מנת לתפקד בצורה אופטימלית. כאשר קרטנוציטים אנושיים בתרבית נחשפו ל-UVB, הייתה עלייה משמעותית בביטויים של שני הגנים של השעון שמשחקים תפקיד חשוב בפעילות היממה של התא (6). ירידה בחשיפה לאור השמש במהלך היום עלולה להשפיע לרעה על תזמון מקצב היממה ועל הפקת שיא לילי של מלטונין (11). מלטונין, ההורמון האחראי על השינה, מיוצר באופן אופטימלי מאור שמש מתאים במהלך היום. למלטונין יש גם השפעות אנטי סרטניות וייצור מלטונין תקין מנרמל מקצבים החיוניים למניעת סרטן. הפרעת סינכרון נקשרת עם קרצינוגנזה, תסמונת מטבולית (11) ויכולה לגרום גם למחלות אחרות.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.41.59 AM

מנגנוני הגנה

עור האדם נחשף שוב ושוב לגורמים סביבתיים רבים שעלולים להזיק. יש בנו מנגנוני הגנה רבים מפני נזקי הרדיקלים החופשיים שקרינת UV גורמת (3, 5). אנו נועדו לספוג ולהשתמש בקרינה UV מאחר שיש לנו כרומופורים רבים בשכבות רבות של העור כגון חומצות גרעין, חומצות אמינו ארומטיות וחומרי גלם לייצור מלנין (7, 8). כרומופורים אלה נועדו להיות מעוררים ולנצל את האור כדי לשנות את המבנה המולקולרי שלהם בתגובה לאור, הם לא רק מתפרקים. העור מסתגל לקרינת UV כרונית על ידי הגדלת המלנוגנזה, עיבוי העור, הפעלת מערכות תיקון דנ"א, הפעלת מעכבי מחזור וגדילת תאים, הגברת הבידול בין התאים ורגישות לאפופטוזיס, הגדלת נוגדי חמצון ויזום השפעות אנטי דלקתיות (3, 5, 7) ). עור שאינו חשוף באופן כרוני לקרינת UV נשרף בקלות רבה יותר, דבר המעיד על כך שאנו צריכים לקבל חשיפה לשמש כרונית.

מלנין אחראי לספיגת קרינת UV בעור, גורם לפיגמנטציה והוא קו ההגנה הראשון של הגוף מפני קרינה. מלנין סופג כ 50% עד 70% של קרינת UV ויש לו אפקט מגן שמש (SPF) של 4 (3). ככל שיש יותר פיגמנט בעור, כך הוא יותר מוגן מקרינת UV. מלנין מסוגל לפזר קרינת UV כחום לא מזיק (9). כאשר נחשפים לקרינת UV, הפיגמנטציה של העור מגבירה את ההגנה מפני חשיפה לקרינה על-סגולה. מלנין הוא קרם הגנה יעיל ביותר הפועל כנוגד חמצון וכנוגד רדיקלים חופשיים מזיקים ולהפחתת הנזק מאור UV  י (3, 6, 7). הפונקציה המגנה של העור נמצאת בעיקר בקרטינוציטים בשכבות החיצוניות של האפידרמיס, בעוד המלנוציטים המייצרים פיגמנט מלנין מוטבעים בשכבת הבסיס של קרטינוציטים של האפידרמיס (8).

Screen Shot 2017-08-01 at 10.29.04 AM

סוברים ש DNA נפגע לעתים קרובות ובקלות מקרינת UV, אולם יש לו מנגנוני הגנה הדומים למלנין. בכל סוגי העור, נזקי דנ"א מתרחשים בעיקר בשכבות העליונות של האפידרמיס בעוד השכבות התחתונות של העור מוגנות כאשר כמות המלנין גדלה (3). משמעות הדבר היא כי במהלך החשיפה לשמש, יש תיקון של העור כמעט באותה מהירות בה הוא ניזוק על ידי הפקת יותר מלנין. מלנין ארוז בתוך מלנוזומים אשר משחררים אותו לתוך האפידרמיס שבו הם קבועים כמטריה או ככובע, ובכך הוא מגן על ה DNA מהקרינה (3, 6, 8). דנ"א הסופג אור חזק מאוד מגן על עצמו על ידי הפיכת קרינת UV לחום במקום שבירת הקשרים הכימיים שמחזיקים אותו, במשך 200 פמטושניות (12). זה פיזור כמעט מיידי של החום. חשיפה רגילה לאור UV מובילה להיעלמות כמעט מוחלטת של נזקי DNA בשכבות הבזליות והעל-בזליות באפידרמיס שבהן מתפתח סרטן העור (11). ויטמין D המופק מ UVB יכול גם הוא ליזום מנגנוני תיקון DNA י (5).

Screen Shot 2017-08-01 at 10.36.16 AM

השיזוף הוא הגנה והן UVA ו UVB יכולים להגביר את הפיגמנטציה בעור. יש מספר סוגי תגובות שיזוף בעור. קרינת UVA גורמת לחמצון של פרה-מלנין, כמו גם לפיזור מחודש של המלנין שנוצר כדי לגרום להכהייה מיידית של הפיגמנט (תוך מספר דקות ולמשך שעות ארוכות) והכהיה לאורך זמן של הפיגמנט (תוך מספר שעות ולמשך מספר ימים עד שבועות) (7, 8), בהתאמה. כיוון ש UVA חודר עמוק יותר לתוך הדרמיס מאשר UVB אשר מגיע רק לאפידרמיס (9), UVA אחראי על פיגמנטציה לאורך זמן (7, 8). בינתיים, UVB גורם לסינתזת מלנין ולתוצאת של שיזוף מעוכב אשר מתפתח כמה ימים מאוחר יותר ונמשך כמה שבועות, כל עוד (או לפעמים אפילו יותר) השיזוף מושרה על ידי UVA י (3, 7, 8). UVB משרה פיגמנטציה שנותנת הגנה ל-DNA שהיא פי  2 עד 3 כנגד נזקי אור או אדמומיות העור (7) והוא שווה ל SPF י 3 (3). חשיפה לקרינת שמש יוצרת קרם הגנה פנימי. UVB גורם הרבה יותר אדמומיות  מאשר UVA והוא פי 1000 יותר אריתמוגני מאשר UVA בגלל אנרגיה גבוהה יותר (אורך גל קצר) (3, 9). קרינת UVB היא שגורמת שריפת באנשים שלא התאקלמו לחשיפה לשמש. האור הנראה (400 עד 700 ננומטר) יכול גם הוא לגרום שיזוף אבל קרינת UV היא פי 25 יעילה יותר בהגדלת פיגמנטציה (8).

Screen Shot 2016-06-09 at 10.39.07 AM

עור כהה מותאם טוב יותר להתמודדות עם קרינה מאשר עור בהיר. נזקי קרינת UV פחותים בעור כהה ועור כהה יעיל יותר בהסרת עור פגום מאשר עור בהיר יותר (3). קיימים שני סוגי מלנין, אומלנין ופאומלנין. יש יותר אומלנין בעור כהה בעוד פאומלנין נמצא יותר בעור בהיר. אומלנין יעיל יותר בהגנה מקרינה מאשר פאומלנין, והוא משמש כמחסום שמפזר אור UV ומפחית את החדירה שלו דרך האפידרמיס (3). אומלנין  גם פחות נוטה להעלם מאשר פאומלנין. עור בהיר מאוד מאפשר לכ-24% של UVB ול 55% של UVA להיספג בעוד עור כהה מאוד מאפשר לכ 7% של UVB ול-17% של UVA להיספג (3). משמעות הדבר היא כי ככל שכהים יותר, צריך יותר זמן להשקיע בשמש כדי לקבל את יתרונות קרינת השמש. פיגמנטציה כהה מעניקה הגנה המאפשרת להישאר בחוץ, בשמש. לעומת זאת, ככל שבהירים יותר צריך פחות זמן להשקיע בשמש אבל עם יותר פיגמנטציה צריך להגדיל את זמן הבילוי בחוץ כדי לקצור את יתרונות אור השמש. הגנה מכוויות שמש נובעת מהסתגלות לאור (5). באזורים גיאוגרפיים בהם החשיפה ל UV גבוהה, כגון האיזורים הטרופיים, יש ברירה טבעית לעור כהה להגנה מכוויות שמש (3). שיזוף ועור כהה מגנים מפני סרטן העור. יש שכיחות נמוכה יותר של סרטן עור אצל אנשים כהה עור מאשר בהירי עור (3). יש יחס הפוך בין פיגמנטציה של העור לבין שכיחות סרטן העור (3).

קרינת UV מתחילה סדרה של מסלולים המביאים להגנה מקרינה. קרינת UV מגבירה את הביטוי של POMC אשר מפעיל ייצור של MSH אשר אחר כך מוביל לייצור מלנין (7, 8) המגן על העור מפני קרינה. הגדלת הפרשת MSH גורמת לשגשוג מלנוציטים ומלנוגנזה מוגברת (8). מלנוקורטינים המיוצרים מ-POMC כגון MSH, הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH), ומלנוציטים 1 קולטן (MC1R) מצילים מלנוציטים מאפופטוזיס הנגרם על ידי אור UV, מפעילים תיקון דנ"א ומסלולים נוגדי חמצון (3). כפי שהוזכר קודם לכן, לתחמוצת החנקן המיוצרת באור UVA יש השפעות אנטי דלקתיות והיא יכול להגן מפני מתח חמצוני.  UVA מניע תחמוצת החנקן המגינה על העור מפני הנזק שנגרם על ידי קרינת שמש בטווח של 20 עד 30 דקות, תלוי במינון UVA י (7). ייצור ויטמין D המונע על ידי UVB יכול לעורר תיקון ואפקטים אנטי דלקתיים וגם הגנה על העור.

Screen Shot 2017-08-01 at 10.41.58 AM

העור מתעבה עם חשיפה כרוני לאור כהסתגלות נוספת לקרינה. בתגובה לחשיפה לשמש, העור מגדיל את השכבה העליונה המתה של שכבת הקרנית, השכבה החיצונית של האפידרמיס, המתנהגת כמו מראה בשיקוף ובשבירת קרינת UV י (6). עם זאת, שיזוף מספק הגנה גבוהה יותר מפני קרינת UV מאשר עיבוי האפידרמיס (3). כאשר נזקי העור גדולים מכדי לתקנם, מתרחש אפופטוזיס. מוות מתוכנן של תאים פגומים מקרינת UV הוא מסלול מניעת סרטן מובהק (9). בכוויות שמש, מספר גדול של קרטינוציטים יעברו אפופטוזיס כדי למנוע שינויים לממאירים (9). כוויות שמש הוא נסיון של הגוף להגן על עצמו מפני סרטן. יש לנו מנגנונים מולדים והתאמות רבות כדי להגן על עצמנו מפני כל ההשפעות המזיקות של קרינת השמש.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.56.46 AM
אמצעי מגן לחשיפה בטוחה לשמש

חשיפה לספקטרום השמש המלא חיונית לבריאות ולאושר (1) ולכן חשוב להיות בחוץ לא רק במהלך הצהריים, כאשר UVB נמצא, אלא רוב היום. בדרך כלל בני האדם נחשפו לאור השמש כל היום, משחר עד דמדומים. אור אינפרא אדום קיים כל היום אבל בזמן הקרוב לזריחה ולשקיעה, בשעות הבוקר המאוחרות אחר הצהריים/ הערב, הוא נמצא יותר בשל היעדר אור UV. במילים אחרות, קרוב יותר לזריחת השמש ולשקיעתה, כמות ה-IR גדולה מכמות קרינת ה-UV. י IRA אחראי על ההגנה מאורכי הגל הקצרים יותר של קרינת UV  י (2).

הגנה מקרינה קשורה בעיקר ל-IRA ולאור נראה. אור נראה ואור אינפרא אדום מסוגלים לחדור עמוק יותר לעור ולהגיע לאיברים הפנימיים (6). פוטו ביומודולציה משתמש באור, במיוחד אדום ואינפרא אדום, כדי להסדיר תהליכים ביולוגיים. כיוון שרוב האור שמגיע מהשמש הוא אינפרא אדום ואינפרא אדום קיים כל היום, חשיפה לאור השמש היא פוטו ביומודולציה טבעית. פוטו ביומודולציה המדמה את תנאי אור השמש הטבעי באורכי הגל, האינטנסיביות והמינון מועילה לעור (2). במחקר אחד, הנבדקים טופלו באור אדום לפני החשיפה ל-UVB, ונבדקי הביקורת לא טופלו מראש עם אור כלשהו, התוצאות הראו ירידה באריתמה במידה משמעותית במספר משמעותי של נבדקים, תוך מתן SPF של 15 וצמצום פוסט-דלקתיות של לאחר פוסט פיגמנטציה (2). אור אדום ואינפרא אדום הם נפוצים יותר בזריחה ובשקיעה. חשיפה לאור בזמן זה מסייעת להגנה מחשיפה לקרינה.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.43.51 AM

אור IRA בשעות הבוקר ואחר הצהריים המאוחרים / ערב יכול להכין ולתקן את העור, בהתאמה, מקרינת UV. אור הבוקר מכין את העור עבור קרני UV שיגיעו, בעוד אור אחר צהריים המאוחרים / ערב מתקן כל נזק שהתרחש לאחר חשיפה ל UV י  (2). חשיפה ל IRA בזמנים אלה קרובה לתהליך שנמצא בטבע  על ידי הרגלת העור לפני הפגיעה בפועל עם רמות קרינה חזקות (2). בחברות לא תעשייתיות רבות, אנשים היו עובדים בחוץ בבוקר, מה שאיפשר להם לסבול את השמש מאוחר יותר. לכן חשוב לקבל אור טבעי בבוקר ובערב. אם הצל שלך גבוה ממך, זה אומר כי IRA מועיל וזמין יותר מקרינת UV  י (2). לכן, חשוב מאוד לחשוף את העור לשמש, במיוחד אם העור נוטה להשרף, לכמה שיותר אור שמש בבוקר, ולאחר מכן להתאים את החשיפה באמצע היום עד לאקלום ולבסוף לשמש בשעות אחר הצהרים האוחרות/ ערב ככל האפשר כדי להשיג את מלוא יתרונות אור השמש. ל IRA יש יתרונות רבים כגון התחדשות ומניעת הזדקנות עור.

חסמים חברתיים, סביבתיים וכימיים

חשיפה כרונית ללא כוויות שמש ופעילות מחוץ לבית קשורים בסיכון מופחת למלנומה (5). הבעיה היא שכיום אנשים מרבים לשהות בבית בשעות העבודה והפנאי שלהם. העובדים בתוך הבית נמצאים בסיכון גבוה פי 8 למות מסרטן לעומת אלה שעובדים מחוץ לבית (6). לעבודה בתוך הבית יש השלכות בריאותיות מזיקות רבות והיא מובילה לשינויים אפיגנטיים בבני אדם. מלנומה, הצורה הקטלנית ביותר של סרטן העור, נמצאת לעיתים קרובות על חלקים החשופים יותר לשמש (6, 10). זה מצביע על כך שנועדנו להשיג חשיפה לשמש על כל הגוף. חולים עם מלנומה בשלב מוקדם שהמשיכו להחשף במידה רבה לאור השמש הראו יותר הישרדות (10). זה מציין כי השמש לא יכולה להיות הגורם למלנומה. אמנם זה לא מקובל מבחינה חברתית, אבל יהיה הכי טוב לחשוף את כל העור לשמש, במילים אחרות, יהיה הכי טוב להשתזף בחוץ בעירום. רוב הלבוש חוסם אנרגיה גבוהה יותר כמו אור UV. כמו כן, ייעוץ קונבנציונאלי ממליץ על לבוש מגן UV כאשר נמצאים בחוץ בשמש. זה מוביל יותר נזק מאשר תועלת. על מנת להשיג את כל יתרונות ספקטרום השמש המלא, הימנעו ממשקפי שמש, משקפי ראיה ועדשות מגע כאשר אתם שוהים בחוץ כי הם משנים את האור הנכנס לעיניים. העיניים זקוקות לחשיפה לאור הסביבה הטבעי כדי לאותת לשעון הראשי במוח לנרמל את המקצבים היומיים בין שאר הדברים. זה חשוב במיוחד עבור אלה עם קוצר ראייה כיוון שמנהג זה יכול למנוע החמרה בקוצר הראייה. רק חשיפה לשמש יכולה למנוע, לעצור ואף להפוך את קוצר הראייה.

fullsizeoutput_914

החיים בקווי רוחב גבוהים יותר עם חשיפה פחותה לשמש מגדילים את הסיכון לפתח מחלות כרוניות ומחלות זיהומיות רבות, כמו גם להגדיל את הסיכוי למות מוקדם יותר (1, 6, 7). מקרי מוות הקשורים לסרטן פחותים בקווי הרוחב הנמוכים שבהם שפע שמש (10). האידיאל הוא לחיות קרוב לקו המשווה ככל האפשר, במיוחד עבור כהה עור. החיים בגובה מעל פני הים (גובה רב) גם מגבירים את החשיפה לקרינת שמש. עננים יכולים לחסום אך גם לפזר אור. לא חשוב אם שמשי או מעונן, בילוי בחוץ צריך להיות בראש סדר העדיפויות כי אור טבעי הוא מועיל. כיום, קשה יותר לקבל חשיפה מלאה לספקטרום מלא של השמש בלי קשר למקום המגורים. מתכות כבדות וכימיקלים אחרים מרוססים לאטמוספירה שלנו מהנדסה גיאוגרפית המשנה את כמות אור השמש המגיעה לכדור הארץ. זיהום אוויר יכול להגביל את העברת האור ולהפחית קרינת UV ב-60% (5). חיים בערים עם זיהום אוויר מופרז גם הם מקטינים את החשיפה לאור השמש.

מסנני קרינה מפחיתים משמעותית את היכולת שלנו לסנתז ויטמין D ולאפשר לגופנו להסתגל לקרינת UV י (5, 10). ככל שמשתמשים במסנני קרינה, יהיה יותר מחסור בויטמין D. קרם הגנה עם SPF 30 סופג כ 95% עד 98% מקרינת UVB י (10). עם שימוש במסנן קרינה רגיל, יהיה פחות סיכוי לסבול שמש ללא מסנני קרינה כלומר להשרף יותר בקלות. קרם הגנה מעולם לא הוכח כמונע סרטן העור. אין ראיות עקביות כי שימוש במסנני קרינה כימיים מפחית את הסיכון למלנומה (5). עדיף לא להשתמש במסנני קרינה כימיים בכלל ולהסתגל אל השמש לאט עם חשיפה קבועה לאור IRA בבוקר ואחר צהריים מאוחרים / ערב לפני ששוהים זמן רב בשמש אמצע היום. צריך להיות יותר זמן בחוץ בחוץ סביב הזריחה והשקיעה בהתאם לסוג העור למרות שמועיל לכל סוגי העור להיות בחוץ בזמנים אלה. ברגע שהגעתם למינון מינימלי של אדמומיות, הסתכלו בגוון כדי למנוע צריבה.

החיים בתוך הבית וחשיפה מלאכותית לשדות חשמליים

החיים המודרניים והמתועשים הכניסו אותנו פנימה. לכן החשיפה שלנו לשמש הפכה לא סדירה במקום להיות מתשכת וזה לא מה שהטבע התכוון. הסיבה העיקרית למחסור בחשיפה לשמש היא השינוי באורחות החיים ובנורמות החברתיות שגרמו לרובנו לבלות את רוב זמנם בבית. דפוס החשיפה שלנו בעידן המודרני לאור השמש השתנה באופן קיצוני מרציף ללא סדיר (11) וזה מוביל לירידה בבריאות הכללית. כאשר יותר ויותר אנשים המבלים את רוב זמנם ועיסוקי הפנאי שלהם בבית, אין פלא כי זה הביא לשכיחות גוברת של כוויות משמש (5). הפחד משריפה מביא לכך שאנשים נמנעים מחשיפה לשמש או משתמשים בקרם הגנה המונע יצור ויטמין D. ההערכה היא כי לפחות שליש מהאמריקאים סובלים מחסר בויטמין D י (5). מסר הבריאות ב 50 השנים האחרונות היה להימנע מחשיפה לשמש ושימוש במסנני קרינה כימיים שהביא למסקנה כי הימנעות מחשיפה לשמש מהווה גורם סיכון למוות (5). חשיפה לא מספקת לשמש הפכה לבעיה מרכזית בבריאות הציבור, ודורשת שינוי מיידי בעצה הבריאותית להמנע מהשמש. בעיה נוספת שיש בחברות המתועשות היא חשיפת העינים לאור מלאכותי בשעות היום והערב שהיא תופעה חדשה יחסית (11), שלה השלכות שליליות רבות, בעיקר הפרעה למקצבים היומיים שלנו. היעדר אור השמש במהלך היום וחשיפה מוגזמת לאור מלאכותי בלילה סוללת את הדרך למחלות רבות.

Screen Shot 2017-01-30 at 1.26.35 PM

לשדות אלקטרומגנטיים מלאכותיים (EMF) המייצרים תדרי רדיו (RF) ומיקרוגל (MW) יש השפעות ביולוגיות. מאחר שכל התהליכים הביולוגיים מהמיקרוסקופי ועד המאקרוסקופי כרוכים בתנועה של חלקיקים טעונים, אורגניזמים רגישים ביותר ל-EMF מלאכותיים. העור מושפע מקרינת תדר רדיו (8) למרות שהוא נחשב כקרינה בלתי מייננת. קרינת RF יכולה לחדור עמוק לתוך העור וליצור חום (8). קרינה אינטנסיבית של MW עלולה לגרום לשינויים בשדה הדיאלקטרי בתוך התאים המגבירים חיכוך בין מולקולות מים ויכולים להעלות את הטמפרטורה המביאה לנזק (8). לקרינת RF יש גם השפעות לא-תרמיות רבות על מערכות ביולוגיות. EMF חיצוניים כולם גורמים לרטט או לתנועה במולקולות ובמבנים תאיים, כך שקרינה לא-תרמית, לא מייננת, יכולה להיות בעלת השפעות ביולוגיות, למרות שמערכות ביולוגיות אינן ליניאריות, ולכן ההשפעות אינן ניתנות לחיזוי.

Screen Shot 2017-08-01 at 10.25.45 AM

אנו צריכים להמנע ולהגן על עצמנו מפני אור מלאכותי ו EMFs מעשה ידי אדם. לא רק העיניים שלנו יכולות לזהות אור. רודופסין שהוא פיגמנט אור הנמצא בעין ונוטל חלק בהעברת אור נמצא במלנוציטים ותורם להולכת האור בתאים אלה (8). הולכת האור היא המרתו לאות אלקטרוכימי. העור יכול לזהות אור בדומה לאופן בו העין מזהה אור ולכך השלכות רבות. חשיפה לאור מלאכותי שאינו דומה לספקטרום אור השמש כמו נורות אור לבן היא בעייתית מאוד. כיוון שאנו חשופים לאור מלאכותי במהלך היום והלילה, זה יכול לתרום למחלות החל בהפרעה במקצב היממה ועד לסרטן עור. האם ייתכן שרוב סוגי סרטן העור נגרמים מקרינה מלאכותית במקום מקרינת השמש? אם כיום פחות אנשים נחשפים קבוע לשמש ויותר אנשים נחשפים לשדות אלקטרומגנטיים מסוכנים של טכנולוגית יום מודרנית, האשמה של השמש בסרטן העור עלולה להיות שגוייה. זיהום אור יום ולילה מהווה סיכון בריאותי משמעותי (8). מדידת חשיפה ארוכת טווח או כוללת לשמש לא מצאה קשר בין החשיפה המצטברת לשמש ובין קרצינומה של תאי קשקש או קרצינומה של תאי בסיס (5), דבר המצביע על כך שגורמים אחרים מלבד השמש עשויים להיות מעורבים בסוגי סרטן אלו. נמצא כי שימוש ממושך בטלפונים ניידים מגביר את הסיכון למלנומה (8). האם יתכן שחשיפה לסירוגין לשמש (או היעדר חשיפה מתמשכת לשמש) בשילוב עם חשיפה רגילה שלנו ל-EMF מטכנולוגיות מודרניות גורמת לסרטן העור? עם הספקטרום האלקטרומגנטי ההולך וגדל, נעשה קשה יותר להימנע מ-EMFs מעשה ידי אדם ברוב הסביבות.

Screen Shot 2017-08-01 at 9.57.30 AM
סיכום

אור השמש מווסת פונקציות ביולוגיות רבות וחשוב ביותר לקבל חשיפה נאותה לשמש על בסיס קבוע. חשיפה סדירה לשמש מפחיתה את הסיכון למחלות רבות ואף יכולה להפוך את המחלה. צריך להשתש באור השמש למניעת מחלות. רבים מיתרונות השמש נובעים מייצור ויטמין D, אך ישנם מסלולים נוספים רבים מאור השמש שאנו נהנים מהם כמו ייצור של תחמוצת חנקן, אנדורפינים ומלטונין. לא צריך לתסף אורלית ויטמין D כל עוד מבצעים חשיפה נאותה לשמש כי לגופנו יש יכולת רבה לייצר הורמון זה. יש בו מנגנונים רבים המגינים עלינו מפני קרינת השמש ולכן מסנני קרינה כימיים אינם נחוצים. אם חשיפה לשמש נעשית בחוכמה להבטחת חשיפה לאור אינפרא אדום מועיל בשעות הבוקר המאוחרות ובשעות אחר הצהריים המאוחרות / הערב, זה מאפשר הגנת עור מעודף חשיפה לשמש באמצע היום. אור אינפרא אדום מספק יתרונות רבים אחרים, כמו גם ריפוי והתחדשות. סגנון החיים שלנו ונורמות חברתיות מונעים מאיתנו לקבל מספיק מאור השמש שאנחנו צריכים, הם מציבים אותנו בסיכון גובר לפתח מחלות והחמרת בהתקדמות מחלות על ידי כך שחושפים אותנו למקורות של קרינה יום ולילה מטכנולוגיות מודרניות מעשי ידי אדם. יש להמנע מ EMFs מלאכותיים ככל האפשר. נולדנו עם אינטליגנציה ויש לנו יכולת ריפוי עצומה כאשר אנחנו בחוץ בשמש עטופים בעולם הטבע. הגוף בוחר את אורכי הגל הנחוצים לו מספקטרום השמש המלא כדי לתפקד במיטבו. כדי לסלול את הדרך לבריאות אופטימלית, עלינו לאמץ את השמש ולחיות קרוב ככל האפשר לטבע.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s