ד"ר ג'ורגיה אדג' – קטוזיס לסרטן: שבוע 3 – להיות חולה על דיאטה קטוגנית

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש

הטוב, הרע והמבלבל … אני מוקסמת מהחוויה הזאת ואני אוהבת את הדיאטה הזאת, אבל ממשיכה להיות עם יותר שאלות מאשר תשובות. השבוע, האתגר הגדול ביותר שלי היה להיות חולה על דיאטה קטוגנית והמאבקים הקשורים עם שמירה על קטוזיס ואנרגיה.

הערה: פוסט זה פורסם במקור ב-1 באוגוסט 2013. הוא נערך כדי לפשט את התוכן ולשפר את הגרפיקה, ולאחר מכן פורסם מחדש ביוני 2016, ולכן כמה הערות ישנות עשויות להתייחס לתוכן שהוסר במהלך העדכון.

פוסט זה הוא חלק מסדרה המתארת את ניסיוני לעקוב אחר המלצות התזונה של ד"ר סיפריד לסרטן. כדי להתחיל, עברו אל הפוסט הראשון: דייטה לסרטן של סייפריד: הצום שעשיתי כדי לקפוץ לקטוזיס.

יום 15 (2/14/13)

Sick on a ketogenic diet-day 15

הערות: השינה היתה נוראית – ישנתי במשך 3 שעות ואז הייתי ערה לפרק זמן ארוך מ-1:30 עד 5:00 בבוקר, ואז חזרתי לישון, ישנתי עד שההתרעה העירה אותי. התעוררתי עם כאב ראש קל ועיניים יבשות, והרגשתי קצת נפוחה. שיעול קל וגרון כואב. לא רעבה כלל בבוקר.

יום 16 (2/15/13)

sick on keto-Day 16

הערות: כאב ראש קל ועיניים יבשות בבוקר. מעט נפיחות. הסימפטומים של ההתקררות נמשכים. התיאבון היה נחמד ונמוך והייתי מסוגלת לעבוד יום מלא ומאוד עמוס ללא בעיות מלבד הרגשה קצת עצבנית. השינה שוב היתה איומה.

יום 17 (2/16/13)

sick on keto-Day 17

הערות: רעב קל בבוקר (הבטן התנפחה, קצת סחרחורת). תסמיני ההתקררות מחריפים. אין עיניים יבשות (בלי זיתים אתמול). שעה אחרי שאכלתי כרע ברווז הרגשתי עייפות רבה. אני תוהה אם הבשר לא היה טרי מספיק (זה היה אחד מאותם בשרים ארוזים בואקום עם חיי מדף ארוכים יותר) או שזה היה יותר מדי חלבון לפעם אחת? בדקתי את הסוכר בדם מתוך סקרנות וזה היה 84. נמנמתי במשך 90 דקות. נמנעתי היום מזיתים, ויניגרט, בייקון ואבוקדו. ישנתי הרבה יותר טוב.

יום 18 (2/17/13)

sick on keto-Day 18

הערות: הסימפטומים של התקררות מחריפים. תיאבון נמוך מאוד היום. בשבע בערב אכלתי רק 500 קלוריות ולא הייתי רעבה כלל. השינה סבירה; ישנתי בין השעות 22:30 עד 1:15 ואז שוב-4:30 עד 7:15. לפחות זה אומר כי הויניגרט עצמו, ללא אבוקדו או בייקון, מספיק כדי לקלקל את השינה שלי באופן משמעותי. קטונים הרבה יותר נמוכים הבוקר, אבל אני חושדת שזה בגלל כרע הברווז. בעיה אחת עם בשר לא מעובד הוא שאתה יכול רק להעריך את התכולה התזונתית שלו, כיוון שהוא משתנה במידה רבה וזה לא מופיע על החבילה. כל מה שאפשר לעשות הוא לשקול אותו, לחפש מידע ברשת (שם כל הערכים  שונים), ולקוות לטוב.

יום 19 (2/18/13)

sick on keto-Day 19

הערות: ההתקררות הרבה יותר גרועה היום. הייתי עצבנית כי ניסיתי את המשקה Emergen-C שהוא מתוק, אבל יש בו רק 6 גרם של פחמימות. אני לא באמת מאמינה בתוספי ויטמינים אבל חשבתי שאנסה את זה. התיאבון נשאר נמוך מאוד. ישנתי יפה.

יום 20 (2/19/13)

sick on keto-Day 20

הערות: שיפור בסימפטומים של ההתקררות. היום כבר התחלתי בדיאטה של בעיקר בשר, כך שאני יכולה לחסל משתנים נוספים ולראות אם אני יכולה להגיע לבסיס הדרך הזו.

הייתי קצת רעבה היום – הקיבה לפעמים נהמה, לפעמים היו חזיונות עם קערות גלידה רוקדות בראשי – אבל אנחנו מדברים על מחשבות קלות, שאפשר להתעלם מהן בקלות, כאלה שחולפות. אני לא יודעת אם זה היה בגלל שהקטונים שלי היו נמוכים יותר, או בגלל שאני בלי פחמימות (אפס פחמימות בפעם הראשונה היום). רוב שעות אחר הצהריים ישנתי.

יום 21 (2/20/13)

sick on keto-Day 21

הערות: התעוררתי עם עיניים יבשות, כואבות. עייפות, השיעול מההתקררות  (אשר אני משנה את שמה לוירוס מן השאול) שלי המשיך. רעב במחצית הראשונה של היום (הבטן מגרגרת, מעט מסוחררת, ראייה מעט מטושטשת)  כך שאכלתי את כל החלבון שלי בשתיים אחה"צ, ולאחר מכן ישנתי את שארית אחר הצהריים והתעוררתי כשאני מרגישה הרבה יותר טוב. בעצתו של אחד הקוראים שלי (SS) ניסיתי לצלות קצת שומן בקר. עם זאת, לא הייתי רעבה, אז אכלתי רק כמות קטנה רק כדי לנסות איך זה הולך. ישנתי היטב.

הרהורים על שבוע שלישי

תחושה עקבית אחת שהייתה לי במהלך 3 השבועות האחרונים הייתה מודעות לדופק שלי. על פי רוב, הוא לא מהיר יותר מהרגיל, רק בולט יותר. הדופק בפועל אף פעם לא עלה על 80.

הסוכר בדם היה גבוה יותר במהלך השבוע, אבל זה כנראה בגלל הוירוס מן השאול. מחלות, דלקת, פציעה, מתח – כל הדברים האלה יכולים באופן זמני להעלות את רמות הקורטיזול (הורמון הלחץ של הגוף), אשר, בתורו, גורם לעלייה ברמת הסוכר בדם. חולי סוכרת אינם זרים לתופעה זו, כי הם צריכים להתאים את התרופות שלהם במהלך המחלה. לרוע המזל, עברתי לאפס פחמימות בערך באותו זמן שההתקררות שלי עשתה תפנית ואז הסוכר הדם שלי עשה תפנית, ולכן אני לא יכולה להיות בטוחה לגמרי איזה גורם היה חשוב יותר.

להיות חולה על דיאטה קטוגנית

מאז ששיניתי את הדיאטה שלי לפני כחמש שנים, כמעט ולא הייתי חולה. לפני כן, הייתי תופסת את כל מה שהיה בסביבה, אבל מאז 2008 יש לי, לכל היותר, התקררות קלה אחת בכל חורף – שבדרך כלל נמשכת רק כמה ימים, ובדרך כלל זה לא היא מספיק קשה מכדי שלא אגיע לעבודה.

הגעתו של הווירוס מהשאול גרמה לי לתהות אם דיאטה זו החלישה איכשהו את מערכת החיסון שלי, או אם לפחות תהליך המעבר להסתגלות לקטו, השפיע באופן זמני על עמידותי לזיהום ויראלי. כמובן שאין שום דרך לדעת זאת בוודאות. יכול להיות שהמחלה היתה גרועה פי עשר אילו הייתי אוכלת דיאטה דלת פחמימות רגילה. הזמן יגיד. אני רגועה מהעובדה כי לאנשים רבים שאני מכירה היו הצטננות ומחלות דמויות שפעת בחורף זה יותר מהרגיל, אז זו יכולה להיות רק שנה רעה.

אפשרות נוספת היא שהשינה הנוראה שלי (שנגרמה בעקבות מזונות שלא התאימו לי) החלישה את היכולת שלי להילחם בשטן הקטן. זה עשוי להיות גורם תורם, ללא קשר.

אפשרות שלישית היא כי אכילת מזונות שאינם טובים לי מחלישה את המערכת החיסונית שלי. הדיאטה הרגילה שלי היא דיאטה בשר בעיקר, עם כמה מלפפונים, קצת חסה, כמה זיתים, כמויות קטנות של צמחים אחרים שלא מטרידים אותי יותר מדי. אני בדרך כלל לא אוכלת בייקון או אבוקדו, ואם כן, אני אוכלת מעט. הוספתי אותם בחודש זה כדי להגדיל את הקלוריות משומן, כי הייתי צריכה להגביל את צריכת הבשר שלי בהרבה. אבל ברור שאני לא יכולה להתחמק מזה. יכול להיות שמזונות אלה הוסיפו עומס היסטמיני על הגוף שלי והחמירו את הסימפטומים של ההתקררות. [בבקשה ראו את הפוסט שלי הטריות חשובה: אי סבילות להיסטמין]

דבר אחד שאני יכולה לומר בוודאות הוא שדיאטה נמוכה מאוד בפחמימות בוודאות לא גרמה למחסור בליחה. תאמינו לי, הייתי מקבלת חוסר ליחה בזרועות פתוחות. האמונה כי "מחסור בגלוקוז" מקשה על הגוף לייצר ליחה לא הוכיחה את עצמה במקרה שלי, ויש לי ערימה של קופסאות קלינקס ריקות שיעידו על כך. אם חומר זה היה בעל ערך שוק, הייתי יכולה להחזיר את החוב שלי לבית הספר לרפואה כבר עכשיו.

ירידה במשקל וקטוזיס

לא בצעתי ניסוי זה במטרה לרדת במשקל, אבל מעניין לציין את הירידה היציבה במשקל. מעולם לא הייתי בדיאטה במשך שלושה שבועות שבמהלכם קריאת המשקל יורדה בכל יום. למעשה, מעולם לא חוויתי תקופה של שלושה שבועות ללא לפחות כמה תנודות כלפי מעלה. אני תמיד חשבתי שהם חלק מהמגמה.

אני יודעת מה רבים מכם בוודאי חושבים: "כמובן שהיא יורדת במשקל – היא אוכלת כל כך מעט קלוריות!" נכון. אבל אני לא אחת מאותם אנשים שמאמינים כי קלוריות לא משנות. פעם רציתי להאמין בזה, אבל ניסיון החיים שלי אמר לי אחרת. אבל הנה הדבר: אין שום דרך בעולם שאצליח לאכול כמות כזו של קלוריות בכזו נוחות בכל דיאטה אחרת על הפלנטה. אני לא מתכוונת לשמור על הקלוריות שלי נמוכות. אני פשוט לא רעבה רוב הזמן.

הרעב שונה בקטוזיס

הרעב בזמן קטוזיס, כפי שהזכרתי קודם, הוא חוויה שונה לחלוטין מאשר בכל דיאטה אחרת שניסיתי. זה מתבטא כקצת נהמות עדינות בבטן ובתחושות מצחיקות בראש – לא כסחרחורת קלה או כאב ראש – קשה לתאר. זה מאוד אינטלקטואלי: "אני צריכה לאכול משהו בקרוב." ואם אני לא אוכלת, או לא יכולה לאכול משהו במשך זמן מה, שום דבר רע לא קורה. ההרגשה פשוט נמשכת עד שיש לי משהו לאכול – כמות קטנה להפתיע של מזון לוקחת רגשות אלה משם בתוך דקות ספורות. דיאטה זו היא שלווה. אני לא חושבת על אוכל (חוץ מאשר כשאני מתכננת את הארוחות שלי, עושה את החישובים שלי וכותבת על זה). אני חופשיה לחלוטין מאובססיות של מזון, "אכילה רגשית", וכל הסימפטומים הפיזיים והרגשיים שמלווים בדרך כלל דיאטה סטנדרטית (בין אם אני מנסה לרדת במשקל או לא).

צריכת חלבון אידיאלית

יש לי הרבה מידע על זה בדף החלבון שלי אבל הנה ההערכות שלי:

  • על פי המלצות IOM אני אוכלת לפחות לפחות 53.5 חלבון גרם ליום.
  • על פי המלצות WHO [ארגון הבריאות העולמי] אני אוכלת לפחות 51 גרם חלבון ליום.
  • פיני & וולק, בשניים מספריהם, ממליצים לי לאכול לפחות 75 גרם לכל יום, בהתבסס על הגובה שלי. זה היה בפירוש יותר מדי בשבילי, כפי שמעיד ניסוי השבוע הראשון שלי. עם זאת, בספרם האמנות והמדע של ביצועים עם פחמימות נמוכות, הם ממליצים לבסס את צריכת החלבון על מסת גוף רזה, אשר יתורגמו ל-57 גרם ליום.
  • רוזדייל ממליץ שאוכל 77 גרם ליום, בהתבסס על מידות הגוף שלי, אבל 47 גרם ליום, בהתבסס על מסת גוף רזה משוערת שלי (באמצעות מד טניטה, אשר עליו אני ממליצה).
  • אחת הקוראות שלי שמתמצא במיוחד, melancholyaeon, ממליצה על  50-60 גרם חלבון ליום. (היא צודקת בהחלט לגבי ההשפעתה הדרמטית על רמת הסוכר בדם!)

במשך שבוע אחד נוסף, אלא אם יקרה משהו שיקבע שהחלבונים שלי נמוכים מדי, אני אשאיר אותם ב 50-52 גרם ליום ולראות איך זה הולך.

שבוע 4

  • להוסיף פעילות גופנית כדי לראות איך היא משפיעה על הקטוזיס ועל רמת הסוכר בדם
  • להמשיך באפס פחמימות, דיאטה של רק בשר עם שמן זית בלבד וזרזיפים של מיץ לימון כמזון שמקורו אינו מבעלי חיים.
  • לראות אם אני יכולה לחזור ל"איזור" סיינפריד (סוכר בדם 65 מ"ג/ד"ל או מתחת וקטונים לפחות 4.0 מ"מול)
  • יהיה נחמד לגמור עם ההתקררות, כי זה באמת יחבל בניסוי שלי. אבל אנחנו לומדים מחוויות החיים האמיתיים האלה ללא קשר …

כדי לראות אם הגעתי לכל אחת המטרות האלה, קראו את הפוסט הבא שלי: קטוזיס לסרטן שבוע 4 – אתגר ההסתגלות לקטוזיס

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s