התפתחות טבעית שלב 2 – T2D 33

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

סוכרת מסוג 2 למעשה מתרחשת בשני שלבים. השלב הראשון, שנמשך כ 10-15 שנים, מראה עלייה איטית בתנגודת לאינסולין. עם זאת, הגוף מפצה על כך בהגדלת רמות האינסולין. זה שומר על רמת גלוקוז בדם יחסית רגילה.

אבל משהו פתאום משתנה לאחר כעשור של עליית בתנגדות לאינסולין. היפראינסולימניה כבר לא יכולה לעמוד מול העמידות לאינסולין. תאי בטא בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין, אינם מסוגלים לעמוד בקצב. ככל שמנגנון הפיצוי הזה נכשל, הגלוקוז בדם עולה במהירות. זה לוקח כשנתיים עד לאבחון מלא של סוכרת מסוג 2.

תאי בטא נמצאים בייצור שיא ובסופו של דבר מתחילים לרדת. הירידה המתמשכת בייצור אינסולין נקראת לעתים קרובות תפקוד ביתא לקוי או לפעמים שחיקת הלבלב. אבל מה גרם לשחיקה זאת?

דעה אחת היא כי היפרגליקמיה הורסת את תאי הבטא. אבל יש כאן בעיה גלויה. במהלך התפתחות הסוכרת מסוג 2, הגלוקוז בדם נשאר יחסית בשליטה. לא עד לאחר התפתחות תפקוד ביתא לקוי, רק אז הגלוקוז עולה. תפקוד תאי הבטא לקוי גורם לעלית הסוכר בדם, ולא להיפך. נקודה מכריעה זו לעיתים קרובות נשכחת או שמתעלמים ממנה – בעיקר רופאים אקדמיים ואנשים המתמקדים בסוכרת מסוג 1 כמו ד"ר ברנשטיין.

מנגנונים אחדים שהוצעו הם דלקת או רדיקלים חופשיים. עם זאת, אף אחת מתיאוריות אלה לא הצליחה להסביר כיצד סוכרת מסוג 2 ניתנת לשינוי פיזי עם שינוי תזונתי. שימוש בתרופות נוגדות דלקת או נוגדי חמצון הוא חסר תועלת בטיפול בסוכרת מסוג 2. כלומר, אם רדיקלים חופשיים גרמו ל-T2D, מדוע שינוי תזונתי הופך את הסוכרת ואילו נוגדי חמצון הם לחלוטין חסרי תועלת?

התפיסה הרווחת היא כי תאי בטא בלבלב פשוט נשחקים בגלל ייצור יתר של אינסולין במשך זמן רב. כמו מנוע רעוע, שהואץ פעמים רבות מדי, נגרם נזק בלתי הפיך במשך שנים רבות של עומס עבודה מופרז. אין ספק שיש כמה ראיות התומכות בתפיסה זאת, אך זה רק בשלבי הסוכרת מסוג 2 האחרונים ביותר. מדידות שלאחר המוות מראות לעתים צלקות ותאי ביתא פיברוטיים בלבלב של אנשים שהיו חולי סוכרת שנים ארוכות.

עם זאת, שלוש בעיות עיקריות קיימות עם פרדיגמה זו. ראשית, הדיעה כי תאי בטא ניזוקו ללא תקנה ואיבדו את פעילותם לצמיתות היא שקר ברור ברובם המכריע של המקרים. מחקרים על ניתוח בריאטרי וירידה במשקל הראו באופן חד משמעי שסוכרת מסוג 2 ניתנת לביטול ולפיכך ניתן לשחזר את פעילות תאי הבטא אפילו בחולים עם השמנת יתר מאסיבית של עשרות שנות מחלה. יתר על כן, ד"ר רוי טיילור, מאוניברסיטת ניוקאסל באנגליה הוכיח ספציפית כי תפקוד הלבלב משתקם על דיאטה אולטרה דלת קלוריות במיוחד. ברוב המקרים אין שחיקה קבועה.

שנית, שריפת תאי בטא מרמזת על כך כי הנזק מתרחש רק עקב שימוש מופרז לזמן רב. כאשר סוכרת מסוג 2 המאובחנת עכשיו בילדים צעירים כבני שלוש, לא יעלה על הדעת כי קיים חלק בגוף שלהם שכבר נשרף. במקרים אלה היפוך המחלה עם התערבות תזונתית מדגישה כי סוכרת מסוג 2 אינו תהליך בלתי הפיך.

לבסוף, בשימוש מופרז הגוף בדרך כלל מגיב על ידי הגברה, לא בהפחתה, בפעילות. אם שריר יופעל הוא  יהיה חזק יותר, הוא לא נשרף. עם הפרשה מופרזת, בלוטות בדרך כלל גדלות, לא קטנות. אם חושבים הרבה נעשים יותר חכמים, המוח לא נשרף. זה אורך עשרות שנים של פעילות יתר לייצר הצטלקות ופיברוזיס.

אותו הדבר נכון גם לגבי התאים המייצרים אינסולין. הם צריכים לגדול (היפרטרופיה) ולא לקטון (ניוון). המגיפה המתגברת של סוכרת מסוג 2 אצל ילדים ומתבגרים מוכיחה בבירור רעיון כוזב זה.

אז הנה שאלת מיליון הדולר. מה גורם לאי תפקוד תאי הבטא מלכתחילה? מחקרים אחרונים זיהו את הפושע. כבד שומני ושרירים שומניים מייצרים ההתנגדותמוגברת לאינסולין. לבלב שומני הוא היוצר את חוסר תפקוד תאי ביתא. הלבלב סתום בשומן.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s