מי צריך להימנע מפצצות שומן ומ-BPC?

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

האם אכילת שומן נוסף על ידי פצצות שומן או קפה מועשר בשומן תגרום להשמנה? הנה התשובה הקצרה. כן ולא. אם אתה רזה, אז אכילת שומן לא תגרום לך השמנה. אם אתה שמן מאד או בעל עודף משקל אז כן, אכילת שומן נוסף תגרום לך להשמין. הרשו לי להסביר. לתשובה, כמובן, אין שום קשר עם קלוריות (מושג מיושן לחלוטין וחסר תועלת) ויש הרבה קשר לפיזיולוגיה. בואו נלך קצת אחורה.

אנשים האוכלים דיאטה קטוגנית / דיאטה נמוכה בפחמימות ועתירת שומן מקבלים עידוד לאכול את רובן המכריע של הקלוריות כשומן. בדרך כלל הם צריכים לאכול אוכל אמיתי עד שובע. חלק מהאנשים פרשו זאת כאילו הם צריכים להוסיף שומן לכל מה שהם אוכלים – עדות לכך היא פופולריות "פצצות השומן" – פינוקים או מזונות עם תכולת שומן גבוהה מאוד או קפה מועשר בשומן – קפה עם תוספת של שמן (MCT, קוקוס וכו'). כמה אנשים כבר מצאו שזה מאט את ההרזיה ואחרים מרגישים שזה לא. אז מה באמת קורה?

אינסולין הוא הנהג העיקרי של העלייה במשקל. כאשר נצבר שומן בגוף, הוא מגיב על ידי הגדלת הפרשת הורמון הנקרא לפטין, אשר אומר לגוף להפסיק לצבור משקל. זוהי לולאת משוב שלילית, שנועדה למנוע מאיתנו להיות שמנים מדי. זהו מנגנון הישרדות כי בעלי חיים שמנים שלא יכולים לזוז כמו שצריך ייטרפו.  זו גם אחת הסיבות מדוע אנשים האומרים "אנחנו מתוכנתים גנטית לאכול את כל מה שנמצא מולנו" או "אנחנו מתוכנתים להשמין, אבל מזון היה פעם במשורה" הם לגמרי אידיוטים טועים. אז למה זה לא עובד לנו?

אינסולין ולפטין הם למעשה ניגודים. אחד אומר לגוף לאחסן שומן והשני אומר לו לחדול מכך. אם נמשיך לאכול פרוקטוז, אשר גורם לעמידות לאינסולין ולאינסולין גבוה באופן עקבי, אז נצליח גם לעורר את הלפטין. כמו כל ההורמונים, רמת הורמון גבוהה קבועה מובילה לדאונרגולציה של הקולטנים ההורמונליים ולהתפתחות עמידות. לכן רמות לפטין גבוהות קבועות, בסופו של דבר מובילות לתנגודת ללפטין, וזה בדיוק מה שאנו רואים בהשמנה טיפוסית. כך שאנשים רזים רגישים ללפטין ואנשים שמנים עמידים ללפטין.

בואו נחשוב עכשיו על הפיזיולוגיה של אכילת שומן תזונתי. זיכרו שיש לאדם רק שני סוגי דלקים לגוף – שריפת סוכר או שריפת שומן. כאשר אוכלים פחמימות או עודף חלבון, הם הולכים אל הכבד, דרך וריד הפורטל, וממריצים אינסולין, אשר אומר לגוף להתחיל לשרוף סוכר ולאחסן את השאר כגליקוגן או כשומן. שומן תזונתי, לעומת זאת, אינו הולך בדרך זאת. הוא נספג במעיים ככילומיקרונים, עובר את מערכת הלימפה עד צינור החזה ונכנס ישירות לתוך מערכת הדם (לא למחזור הפורטל של הכבד). משם לאחסון בתאי השומן. במילים אחרות, השומן אינו משפיע על הכבד, ולכן הוא אינו זקוק לאיתות אינסולין לעזרה ונכנס ישירות למחסני השומן.

האין זה אומר שאכילת שומן תגרום השמנה? לא, בכלל לא. בואו ניקח קודם את האדם הרזה (הרגיש ללפטין). זוכרים את סיפורו של סם פלט'ם בניסוי 5,000 הקלוריות ליום שלו? הוא אכל כמות עצומה של קלוריות ביום, ועדיין לא עלה במשקל (53% שומן, 10% פחמימות). כאשר אוכלים הרבה שומן, הוא יתאכסן בתאי השומן, אבל האינסולין לא יעלה. כאשר מסת השומן עולה, הלפטין עולה גם הוא. כיוון שאדם רזה רגיש ללפטין, הוא יפסיק לאכול כדי לתת למשקל הגוף לרדת למטה. אם הוא מאביס את עצמו, כמו שסם עשה, המטבוליזם עולה כדי לשרוף את עודף הקלוריות.


סם פלטהאם

כעת נתאר את המצב עבור האדם השמן העמיד ללפטין. כאשר הוא אוכל הרבה שומן, האינסולין לא עולה. עם זאת, "פצצות השומן" הולכות ישירות לתוך מחסני השומן. התגובה תהיה הגדלת רמות הלפטין בדם. אבל הנה ההבדל. לגוף לא אכפת. הוא עמיד בפני ההשפעות של לפטין. אז המטבוליזם לא עולה. התיאבון לא יורד. אף אחד מההשפעות המועילות של אובדן משקל מאכילה "פצצות שומן" לא קוראת. וכן, יהיה צורך בסופו של דבר לשרוף את עודף שומן שנצרך.

המשמעות המעשית היא זו. אם אתה רזה ורגיש ללפטין, אז אכילת עוד שומן תזונתי, כמו גבינה, לא תגרום לך לעלות במשקל. עם זאת, אם אתה מנסה לרדת במשקל, ויש לך בעיה עם השמנת יתר / אינסולין / עמידות ללפטין, אזי הוספת שומן לארוחות הוא לא רעיון טוב. שוב, אפשר לראות שאין צורך לחזור על מושג מיושן וחסר תועלת זה של קלוריות. השמנה היא הורמונלית, לא איזון קלורי.

מה אפשר לעשות במקום זאת? ובכן, לאכול יותר פחמימות זה לא רעיון טוב. גם לא יותר חלבון. וגם לא יותר שומן. אז מה נשאר? נשאר מה שאנחנו קוראים לו צום.

בשלב זה תתכן דאגה של מחסור בחומרים מזינים. בגלל זה כל כך הרבה אנשים מדברים על צפיפות חומרים מזינים. איך אפשר לקבל את החומרים המזינים המרביים עבור מינימום קלוריות? זוהי חשיבה מבולבלת. למה אכפת לי מכך? שאלו את זה – האם אתם מודאגים בגלל השמנת יתר או בגלל תת תזונה? אם תבחרו השמנה, אז תדאגו להשמנה. אתם לא צריכים עוד חומרים מזינים, אתם צריכים פחות. פחות מכל דבר.

אם במקום זאת אתם מודאגים ממחסור בחומרים מזינים, אז טפלו במחסור בחומרים מזינים, אבל בואו נהיה ברורים – אין לזה כל קשר עם הטיפול בהשמנת יתר. אם אתם מודאגים, למשל, מויטמין C כי יש לכם צפדינה, אז בכל דרך שהיא קחו מזונות עשירים עם ויטמין C. אבל זה לא יעשה אפילו שמץ הבדל בטיפול בהשמנת יתר. סוגיית ההשמנה וסוגיית המחסור בחומרים מזינים שונה לחלוטין. אל תבלבלו בין השניים. אני מתייחס להשמנה, לא למחלת בריברי. אז אני דואג לגבי היפוך היפראינסולימניה / עמידות לאינסולין / עמידות ללפטין. אם אתם עמידים ללפטין, אז הוספת עוד שומן לא תגרום לכם לרדת במשקל. פצצות שומן, בשבילכם, זה לא רעיון טוב.

עדכון: אני חושב שלא מעט אנשים לא הבינו את העיקרון של הודעה זאת וחשבו שאני מציע דיאטה דלת שומן. לא, אני מציע לאכול דיאטה דלת פחמימות ועתירת שומן עד שאתם מלאים כאשר אתם אוכלים. זו הנקודה – אם יש לכם שתי אפשרויות:

א – לאכול LCHF עד שובע

ב – לאכול LCHF עד שובע, ולאחר מכן לאכול עוד חמאה, שומן, קפה שומני ופצצות שומן

אתם צריכים לבחור באפשרות א. חשבתי שזה מה שנפוץ אבל כנראה, אנשים רבים בוחרים באפשרות ב מתוך דיעה שזה עדיף.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s