100 שנים לפני פרייס

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

30 אוקטובר 2009 על ידי ננסי הנדרסון, MFA

התצפיות של ג'ורג קטלין

בשנת 1860, לאחר שלושים שנות מסעות כאמן וכאתנוגרף, לאחר צפיה במאה וחמישים שבטים אינדיאנים בצפון ובדרום אמריקה, לאחר השלמת מעל חמש מאות ציורים ופרסום מספר ספרים על מסעותיו באיזורי ספר אמריקאים ובאירופה, ג'ורג קטלין כתב ספר קצר של תצפיות על נהלי הבריאות של האינדיאנים. הספר בן ארבעים העמודים הפך לרב-מכר וקטלין ווידא שימשיכו להדפיס אותו עד מותו בשנת 1872; ועדיין הספר אינו ידוע היום, אפילו בקרב ההיסטוריונים, אשר אחראיים על האוסף שלו שעכשיו שוכן במוזיאון הסמית'סוניאן.

הספר נקרא סתום ת'פה שלך (והצל את חייך…); נושאו היה הבריאות המעולה של האינדיאנים. בעוד קטלין לא נתן פרטים מדויקים על דיאטות ילידיות כפי שד"ר פרייס עשה, הוא סיפק תימוכין מרתקים לממצאים של פרייס, כאלה שרק היום מתקרבים להבינם, לאחר מאה חמישים שנה של תגליות מדעיות. המסר של ג'ורג קטלין הוא אקטואלי, וייתכן שהוא מספק את החוליה החסרה עבור אלה שהלכו בעקבות העקרונות והפרוטוקולים של ד"ר פרייס במשך זמן מה, אבל עם הצלחה פחותה ממה שקיוו.

המשימה

הקריירה האמנותית של ג'ורג קטלין קבלה השראה מנציגם של חמש עשרה אינדיאנים "אצילים ומכובדים" מפילדלפיה. עוה"ד שהפך לצייר פנה מערבה לתעד את האינדיאנים הנעלמים במהירות, "בשליחות להיות ההסטוריון שלהם".(1) הוא קבע את בסיסו בסנט לואיס, וערך חמש נסיעות בין 1830 ל-1836, הראשונה לוותה עם הגנרל ויליאם קלארק של לואיס וקלארק הידועים. קטלין בקר שמונה עשרה שבטים מבודדים יחסית על נהר מיזורי העליון, כולל פאוני, אומהה, פונק, Mandan, שאיינו, קרקר, Assiniboine ובלקפיט. נסיעותיו המאוחרות יותר היו לאיזורים שבין איי האלאוטיים לפטגוניה.

בשנים שלפני הצילום ובזמן שממשלת ארה"ב הנהיגה בגלוי מדיניות של ביעור האמריקאים הילידיים – קטלין היה האמן האמריקאי הראשון לנסוע ממערב למיסיסיפי ולצייר פורטרטים של האינדיאנים החיים באזור המחיה הטבעי שלהם. למעלה מחמש מאות ציוריו – מפורטרטים עד לסצינות קרב – יחד עם מאות חפצים וכרכים של הערותיו על מסורות ילידיות שצבר במהלך שש שנות הלימוד הראשונות שלו, יצרו את ה"גלריה האינדיאנית" שלו שבסופו של דבר הגיע למנוחתה במוזיאון הסמית'סוניאן.

בברכת האינדיאנים – לפני שלבנים אחרים נתנו להם סיבה לחשוד – קטלין חי איתם כאורח שלהם ואכל את האוכל שלהם. כרב לשוני מחונן באופן טבעי, הוא הצליח לקבל גישה אל הטקסים המקודשים שלהם, טכניקות הציד והמשחקים. מונע על ידי תשוקה, כ"חבר לאינדיאנים", לפני שהם "אבדו לנצח," שלושים שנות הנדודים של קטלין בנסיעות בצפון ובדרום אמריקה היו לגמרי במימון עצמי.(2)

“Stu-mick-o-suchs (שומן אחורי של שור באפלו)" – היה הצ'יף של שבט הבלקפוט, אומה אינדיאנית במישורים שליד גבול קנדי. כאשר תאו הבאפלו היה מקור המזון החשוב ביותר של אינדיאני המישורים,
והשומן האחורי (החלב) היה החלק יקר ביותר של שור התאו, השם שומן אחורי של שור באפלו היה סימן לכבוד גדול. ציור מאת ג'ורג קטלין

בריאות עילאית

כאנתרופולוג חלוצי, קטלין תיעד את תצפיותיו על המאפיינים הפיזיים של האינדיאנים שנמצאו דומים להפליא לאלה של ד"ר פרייס בספרו הקלאסי תזונה וניוון גופני, מאה שנים מאוחר יותר (3). כרבים שצפו בהם קודם, קטלין נדהם מיופין של שיניהם. "לאנשים אלה, שמדברים מעט וישנים בצורה טבעית, אין רופאי שיניים ולא משחת שינים, והם גם לא צריכים אותם; שיניהם כמעט תמיד קבועות בחניכיים וסדורות כקלידי פסנתר; ללא ריקבון או כאבים, שומרות על חוסן האמייל שלהן, ועל כוח הלעיסה".(4)

כמו ד"ר פרייס, ג'ורג קטלין בדק גולגולות, ציין את "הצורה היפה שלהן והשיניים הבוהקות שבגולגלות אלה" כמו פרייס, הוא היה מודאג לגבי השפעות התזונה מערבית על בריאותם: ". . . היפות האלה, אשר לעסו בשר באפלו במשך 25 שנה או חצי מאה, עכשיו הן לועסות לחם. . . "

האוכל המסורתי שלהם היה פשוט: "מאכלי שבט זה, דגים, בשר צייד, ירקות. . . מצאתי ששבט זה חי לחלוטין במצב הפרימיטיבי שלו; מזון, בשר באפלו ודורה או התירס אינדיאני שלהם. "

התעניינותו של קטלין בגולגלות הובילה אותו למסקנה כי התמותה בקרב ילדים אינדיאנים היתה נמוכה מאוד. בהתחקות בבית הקברות, "נדהמתי מהחלק הקטן להפליא של גולגולות ילדים; ועל אחת כמה וכמה, השלמות ללא יוצא מהכלל ועל חוסנן (והיעדר מוחלט של מומים) של מערכות השיניים היפות שלהם, בכל הגילים."

"Shar-re-tar-rushe, הצ'יף הבא בימים והמכובד של פאוני-פיקטי, שבט חזק החי באיזור מקורות נהר ארקנסו, במרגלות הרי הרוקי, אמר לי בתשובה לשאלות, "רק לעתים רחוקות מאוד אנחנו מאבדים ילד – אף אחת מנשותינו לא מתה אי פעם בלידה – אין אצלינו אנשי רפואה למקרים כאלה – אין לנו אידיוטים או משוגעים – אין חירשים ואילמים, או גיבנים – וילדינו לא מתים עם בקיעת שיניהם." המזון של שבט זה היה "בשר תאו או בשר צבי."

לעומת זאת, קטלין ציין, "בלונדון ובערים גדולות אחרות באנגליה, וערים ביבשת, בממוצע מחצית מבני המין האנושי מתים לפני שהם מגיעים לגיל חמש שנים, ומחצית מהשאר מתים לפני הגיעם לגיל 25 שנים, ובכך נשארים רק אחד מכל ארבעה עם הסיכויים לחיות מגיל 25 ועד זקנה." הוא ציין סטטיסטיקה המתארת 20,000 אידיוטים ו-35,000 מטורפים באנגליה. "הניגוד בין שתי החברות, של הילידים ושל הציביליזציה, כמו לגבי שלמות ומשך חיי שיניהם, שווה למדי לשטר חוב או לתמותה."

כמו פרייס, קטלין היה המום מהיופי, הכח ומההתנהגות של אינדיאנים. "שבטי אינדיאנים המאכלסים את האזורים העליונים במיזורי. . . הם ללא ספק הטובים ביותר למראה, המצוידים ביותר ולבושים הכי יפה מכולם ביבשת." הוא כתב על בלקפוט וקרואו, שבטים אשר צדו תאו על הקרקעות שקפאו לקרח עשיר של המישורים האמריקאים, "הם הגזעים המאושרים מכל האינדיאנים שאני פגשתי – ססגוניים ונאים, כמעט שאי אפשר לתאר".

"עצם השימוש במילה פראי", כתב קטלין,"כפי שמשתמשים בו במובן הרחב שלו, אני נוטה להאמין מהווה קללה, וכך על האנשים שעליהם זה נכתב.

כמו פרייס, שטען נגד זה שגנטיקה היא זו שגורמת מוגבלויות באדם, קטלין לא חשב שאפשר לייחס את המחלות של האדם המתורבת לפגמים הטבועיים בו פיזית. "חוסר הפרופורציה עצום זה אפשר אולי לשייך לכמה חסרים פיזיים בבניית האדם, כאשר אנו לא מוצאים זאת בכמה מהפזות של החיים הפראים, שם הם נהנים כמעט מפטור ממחלות וממוות בטרם עת, כמו חיות הפרא; זה מוביל אותנו למסקנה בלתי נמנעת כי יש איזה פגם מצער שמתעלמים ממנו עדיין בהתנהלות התברואתית של החיים התרבותיים.

"אני מציע את עצמי בתור עדות חיה, כי בזמן שהייתי ביניהם, הגזעיים הילדיים של צפון ודרום אמריקה הן האנשים הבריאים יותר, והם חשופים פחות לתמותה מוקדמת (מתאונות של מלחמות ומרדפים, וגם מאבעבועות וממגפות אחרות) מאשר כל גזע מתורבת קיים.

כפי שעשה ווסטון א פרייס מאה שנים מאוחר יותר, קטלין ציין את עובדת התאחדות הניוון המוסרי והפיזי עם כניסת החברה המתוקנת. בדיוקן מאוחר משנת 1830 של "ראש הביצה של היונה (האור) הולך וחוזר מוושינגטון" קטלין צייר אותו פגום עם "מתנות של האב הלבן הגדול" עם שובו למולדתו. מתנות אלה כללו גם שני בקבוקי ויסקי בכיסיו.

"ראש ביצה של יונה (האור) הולך וחוזר מוושינגטון." ראש ביצה של יונה (הידוע גם בשם האור או Wi-jun-jon) היה הציף של שבט Assinboinetribal המכובד שהוזמן לוושינגטון ב-1831 כנציג של שבטו. קטלין מתאר כיצד מנהיג גאה זה הושחת עם ה"מתנות של האב הלבן הגדול", כולל שני בקבוקי ויסקי בכיסו. ציור של ג'ורג' קטלין, '1837-38

סתום ת'פה

כשחזר ממסעו האחרון בשנת 1860, קטלין כתב: "אם היה עלי להשתדל להנחיל לדורות הבאים את המוטו החשוב ביותר אשר שפה אנושית יכולה להעביר, אלה היו המילים: סתום ת'פה"

קטלין לא לגמרי הבין את עניין הדיאטה הדחוסה בחומרי מזון שתאפשר התפתחות של פרצופים רחבים, נחיריים ודרכי נשימה עם קיבולת מירבית מן האף אל הריאות. פיתוח מאפשר לפרט הבנוי היטב לנשום מספיק חמצן דרך הנחיריים, ומייתר את נשימת הפה. עם זאת, הוא התבונן בפרקטיקה מעניינת בקרב אמהות מניקות בכל התרבויות אינדיאנים בהן ביקר, בצפון ובדרום אמריקה: בספרו סתום ת'פה הוא כתב: "את כל התינוקות מקרב השבטים הילידים השונים של אמריקה, מגדלים באבוס (או עריסה) בגב הקשור ללוח ישר; ובעזרת כרית עגולה, קעורה, תחת הראש, הראש מורכן מעט קדימה כשהם ישנים, דבר אשר מונע מהפה להיפתח; וכך יוצר רגל מגיל צעיר של נשימה דרך הנחיריים. . . הבנתי מיד, הן מהנשים והן מאנשי הרפואה שלהם, כי זה נעשה כדי להבטיח שילדם יראה טוב וכדי להאריך את חייו.

למעשה, קטלין האמין כי ההרגל של שינה עם פה סגור בעצם תרמה לפיתוח אופטימלי של השיניים: "לילד אינדיאני אסור לישון בפה פתוח, ממש מתחילת קיומו; התוצאה של זה היא, כי כאשר השיניים בוקעות, הן נפגשות (וכל הזמן בגמגע) זו את זו; ומוצאות את מקומן היחסי, הטבעי, דבר היוצר סדירות יפה ונעימה אשר מבטיחה לאינדיאנים, כגזע, אולי את הפיות והיפים ביותר בעולם.

קטלין מציין: "אמא ילידית, במקום לחבק את תינוקה בשעות השינה, קרוב לנשיפתה ולחום גופה, שמה אותו במרחק זרוע ממנה, ומחייבת אותו לנשום אוויר צח, קריר, שבדרך כלל מנחה אותו לסגור את הפה. . . תוצאות הרגל הזה הן, שמבוגרים אינדיאנים תמיד הולכים זקופים וישרים, יש להם עמוד שדרה בריא, והם ישנים על גבם, עם גלימה החובקת אותם, והראש מונח על משטח אשר מטה אותו קדימה. . . ולכן השינה שלהם תמיד לא מופרעת עם סיוטים או נחירות".

קטלין השווה באיוריו את החוכמה האינדיאנית האוניברסלית של יצירת הרגל נשימת אף לכל חיים גם ביום וגם בלילה, מול הרגלי השינה של "האדם מתורבת. . . פהם פעור לרווחה – מראה מצוקה וסבל, של טמטום, מוות. אין חיה בטבע, למעט האדם, הישנה בפה פעור. . . אם הקיום הלא מודע של האדם, כמעט שליש מחייו, נשימתו תלויה, מרגע אחד למשנהו, על האוויר שעובר דרך נחיריו; והמנוחה שלו בשעות אלה, ובריאות הגוף שלו וההנאה מכך, תלויה באוויר העובר דרך אפו, בזרימה המרגיעה והממוזגת של האויר העובר דרך האף לריאות שלו, כמה מורכבות יש במבנה וחשיבות לתיפקוד, ועד כמה הרסני יכול להיות חוסר חינוך זה. כאשר יש סטיה מהדרך המלאה והטבעית של הסדר חכם זה!"

Fall09_shut3

Chee-ah-ka-tchee, אשתו של Not-to-way. ציור של ג'ורג 'Catlin, 1835-36.THE

עיקרון הנשימה

לפני מאה וחמישים שנה, ג'ורג קטלין התבונן באופן ביקורתי על ההיררכית התפקודים הפיזיולוגיים הנדרשים לבריאות. "אדם יכול להתקיים מספר ימים ללא מזון, אבל לא יותר מכמה דקות ללא הפעולה של ריאותיו. . . היה סמוך ובטוח כי עיקרון הנשימה הוא סוד גדול לחיים".

לדברי ד"ר ריימונד סילקמן, "קיבולת דרכי האוויר היא החלק הגדול והחשוב ביותר ברווחתם של בני אדם. . . חשוב להדגיש את העובדה שלנשימה דרך הפה ולנשימה דרך האף יש השפעות שונות מאוד על הגוף. אנחנו לא נועדנו לנשום דרך הפה. הגוף מסוגל לחיות על נשימה דרך הפה, אבל הוא סובל מאוד כשהוא עושה את זה".(5)

לסכם את המאמר המצוין שלו, שפורסם ב-Wise Traditions חורף/אביב 2006, ד"ר סילקמן משווה גולגולת לא מפותחת ל"מזוודה גדושה מדי", ודן כיצד הבעיות כתוצאה מכך יכולות להשפיע על כל הגוף. חוסר חמצון או הזנה לרקמות ולאיברים גולגולתיים וניקוז לא נכון של פסולת דרך מערכת הלימפה, שבתורו יגרום לבעיות בהולכה עצבית, חוסר איזון הורמונאלי השפעות שליליות על תפקוד המוח ועל הבהירות המנטלית. רמת ה-pH בטיפות הרוק הופכות חומציות בנשימה בפה. יכולה להתפתח תנוחת ראש קידמית, אשר בתורה גורמת לשדרה לא תקינה, עייפות ופיברומיאלגיה. המקסילה (עצם הלסת העליונה) גם הופכת לא מפותחת, ומשפיעה מאוד על אסתטיקת הפנים, גורמת לצמצום נוסף במעברי האף, אשר לא מנקזים או לא פועלים תקין.

נשימה פה יכולה להמשיך ולדכא את התפתחות המקסילה – וחוסר התפתחות זו היא הגורם העיקרי של נשימת פה מלכתחילה. עם תת התפתחות של המקסילה – עקב תזונה לקויה לפני ההתעברות ברחם -חסימה של מעברי האף קובעת את המצב עבור דום נשימה בשינה, בעיות TMJ ומיגרנה. עם נשימת פה, הריאות אינן מקבלות חמצן כראוי, ובכך זה משפיע על הלב ואפילו מכין את הקרקע עבור סרטן. הסרטן פורח בסביבת אנאירובית. לפיכך, מבנה פנים לא מפותח משפיע לרעה על כל תא בגוף.

רבים הנאבקים עם בריאותם עלולים לפספס את הרמזים החשובים במאמר של ד"ר סילקמן כי הם לא חושבים שהם נושמי פה. אבל כמו שקטלין מציין: "מעט מאוד אנשים יכולים להיות משוכנעים כי הם נוחרים בשנתם, עבורם הנחירות נפסקות כאשר הם מתעוררים, וכן הלאה עם הנשימה דרך הפה, אשר בדרך כלל היא הגורם לנחירות". נושמי פה בשעות היום קל לזהות בברור, אבל הרגל נשימת פה לילי יכול להיות קיים אך לא מזוהה, אפילו עם בן זוג לצדו בלילה. נשימת פה גם בלילה יכולה לערער את בריאותנו. כפי שקטלין מנסח זאת, ". . . הוא מחדש את המחלה שלו בכל לילה".

ספרו של קטלין עזר לי להסביר את בעיות בריאות שלי, שהתמידו למרות שאני מיישמת תזונה צפופה בנוטריאנטים, כיוון שלא קיבלתי את יתרון התפתחות דרכי נשימה טובים בתחילת החיים. לעומת זאת, מבנה פנים טוב מלידה, המאפשר לאדם לנשום בנוחות דרך אפו, יכול להסביר איך אדם נשאר בריא גם באורח חיים הכרוך בישיבה, עישון, שתייה וצריכת מזונות זבל. מי שבורכו בקיבולת אופטימלית של דרכי נשימה, הם מתפקדים היטב גם בהיעדר תזונה נכונה. אנשים מבוגרים רבים מתאימים לקטגוריה זו, כמו שלפני 1940 מערביים רבים צרכו דיאטה טובה למדי ונהנו מפיתוח פנים מעולה.

"Shon-ta-yi-ga זאב קטן, לוחם מפורסם". ציור מאת ג'ורג קטלין, 1844

Fall09_shut4

תהליך טיהור מסתורי

קטלין כתב: "פיו של אדם . . . נוצר כדי לקלוט מזון וללעוס עבור הקיבה, ולמטרות נוספות, אבל הנחיריים, עם הריפוד העדין והסיבי שלהן שנוצר לטיהור ולחימום האוויר העובר דרכן, נבנו באופן מסתורי, שנועד לשמור על הריאות . . . אנחנו מופתעים כאשר אנו רואים את הרגישות המסתורית של איבר זה שבטבעיות ומיידיות מפריד בין הגזים, כמו גם חוסם ודוחה חומרים מזיקים מהאוויר. . . האוויר אינו מתקרב אפילו להיות טהור מספיק לנשימת האדם עד אשר הוא עובר תהליך זיקוק מסתורי זה".

כיום אנו יודעים כי תחמוצת חנקן היא מרכיב קריטי של תהליך הזיקוק המסתורי. ד"ר סילקמן כותב, "נשימה דרך האף יוצרת מסלול של אוויר שהוא לח, רווי אדים ואפילו מסונן במקצת. יתר על כן, כאשר אנו נושמים דרך האף, האוויר עובר דרך דרכי הנשימה באף האטה בפנייה במבנה גרמי דמוי מדף. זה מאפשר ערבוב תקין של אוויר עם גז מדהים המיוצר בסינוסים שבאף שנקרא תחמוצת החנקן (NO). תחמוצת החנקן מופרשת לתוך מעברי האף והוא נשאף דרך האף. זהו מרחיב חזק של כלי דם, ובריאות הוא מגביר את ספיגת חמצן. תחמוצת חנקן, המופקת גם בדפנות כלי הדם, היא קריטית לכל האיברים".

אוויר טבעי ובריא

קטלין מתאר כיצד תינוקות אינדיאניים אומנו לשיטות נשימה טובות מגיל צעיר. "אני, אשר ראיתי אלפי נשים אינדיאניות חולצות שד לתינוקות שלהם, אף פעם לא ראיתי אמא אינדיאנית המושכת את הפטמה מפיו של תינוקה, מבלי לסגור את השפתיים שלו בזהירות באצבעותיה. . . זה לא דורש יותר מאשר שכל ישר כדי לתרגל מעשה זה כי, כמו כל היצורים החיים, הם צריכים לסגור את פיהם כאשר הם עוצמים את עיניהם מתוך שינה, ולנשום דרך הנחיריים שלהם. . . אבל בחברות מתורבתות, כמה פעמים ראינו את האם המטפלת (אם היא מניקה בכלל) מרדימה אותו על השד, ומוציאה את הפטמה מפיו הפתוח, שהוא לא סוגר מיוזמתו, מחשש להעירו ואם הוא נמסר למטפלת, אותו הדבר נעשה עם הבקבוק.

"תינוק ילידי. . . נושם אוויר טבעי ובריא, בדרך כלל מתוך אינסטינקט, סוגר את פיו בזמן השינה; ובכל המקרים שאינו עם האם . . . המטפלת מיישת את החוק. . . עד שזה נעשה הרגל קבע לכל החיים. . . כאשר ראיתי אישה אינדיאנית ענייה במדבר, היא הורידה את תינוקה מהשד ולחצה את שפתיו יחד כשהוא נרדם, שמה אותו בעריסתו באוויר הפתוח, ולאחר מכן ראיתי הרבה אינדיאניות מיישמות פרקטיקה זאת, עד שאמרתי לעצמי, 'חינוך מפואר! כזאת אמא ראויה לטפל בקיסרים'."

"אבל כאשר אנו פונים אל החיים התרבותיים, עם כל הנוחות שבה, מנעמיה, המדע שלה, והמיומנות הרפואית שלה, הרחמים שלנו מגוייסים עבור העובר האנושי העדין, המגיע עטוף לאוויר חניק שבו הוא יכול לנשום בפה פתוח. . . הם צריכים קודם לדעת שהתינוקות שלהם אינם צריכים אוויר מחומם, וכי היה טוב יותר עבורם לישון עם ראשיהם ליד החלון מאשר בבתי השחי של אמם".

האם פרקטיקה מודרנית לגידול ילדים תורמת למכה תסמונת מוות בעריסה (SIDS)? בכתב העת Archives of Pediatrics and Adolescent Medicine, אוקטובר 2008, חוקרים דיווחו כי תינוקות נוטים פחות להיכנע SIDS בחדר מאוור מאשר בחדר מחומם יתר על המידה (6) יתר על כן, מחקרים חדשים מראים כי תינוק העטוף בחיתול ומונח על גבו, מפחית מוות בעריסה (7) מחקרים אלה מוכיחים את חוכמה הלימוד העצמאי של קרש העריסה, אשר מגן על התינוק, בניגוד לשנת התינוק עם אמו ואביו, מקום שהוא יכול להמעך בשינה או להחנק עם מצעים רופפים כשהוא מתגלגל.

מתצפיות של קטלין על השימוש האוניברסאלי של לוחות עריסה בקרב אינדיאנים, נוכל לשער כי גידול תינוקות איתם יהיה פחות מלחיץ עבור התינוק, אמו ובני משפחה אחרים. המספרים הגדולים של צילומים הסטוריים המראים אינדיאניים עם תינוקות מרוצים מרותקים ללוחות גם הם תומכים בדברים של קטלין

בעותי לילה

ג'ורג' קטלין דיבר על סיוטים הקרויים "ביעותי לילה" המתארים דום נשימה בשינה: ". . . אין אדם עליי אדמות אשר התעורר מהתקף סיוט ויחלוק על העובדה שכאשר תודעתו חזרה, הוא מצא את פיו פתוח לרווחה וגרונו צחיח ויבש. . . כל התקפה של סיוט, אני מדגיש, היא התחלה של מוות!. . .חשבו שהתקף ימשך יותר מדקה. . . התוצאה תהיה מוות. . . כמה נורא להיות כה קרוב למוות, ולעתים קרובות".

"מאוד ברור כי לא צריך להרשות לחלק האחורי של הראש, מתוך שינה, לרדת לרמה של עמוד השדרה!; אבל הוא צריך להתמך בכרית קטנה, שתרים אותו קצת, מבלי להעלות את הכתפיים או לכופף את הגב, אשר תמיד צריכים להיות כל הזמן ישרים. . . כשאתה מניח את ראשך על כרית, יש לקדמו מעט קדימה, כדי לדמיין את עצמכם בגלריה של תיאטרון מסתכלים לתוך הבור"

הוא ממשיך: "שכיבה על הגב נחשבת על ידי רבים כלא בריאה; ושגרה ארוכה של שינה בעמדה אחרת מינקות ועד זקנה תגרום אפילו לעשות את זה כזו; אבל המנהג של גזע הילידים, של שינה בתנוחה זו מינקות עד זקנה, מוכיחה בצורה מאוד חותכת, כי אם היא מתחילה בתחילת החיים זה הדבר הבריא ביותר עבור היציבה הכללית שניתן לנקוט. "

מחקרים מראים כי לעצתו של קטלין יש הד: הרמת הראש בלילה מומלצת על ידי אתרי דום נשימה בשינה כדרך להפחתה(9). מניסיוני, להרמת הראש יש גם את ההשפעה של הפחתת גודש באף, אשר מתרחשת כאשר נמצאים במצב שכיבה. אם זרימת דם לחלל הסינוס גורמת לעומס וחוסמת את נשימת האף כאשר האדם שוכב שטוח, רק עם כרית קטנה מתחת לראש, אז נשימת פה היא האופציה היחידה. "חותם שפתיים" שמחזיק את הלשון קדימה וצמודה למעלה במקסילה לעבר גג הפה מדרכי הנשימה, ואשר מתרחשת באופן טבעי עם הנשימה בפה סגור, אובדת. עם זאת, כאשר אדם פותח את הפה כדי לנשום, חותם השפתיים נפתח. זה משחרר את הלשון ומאפשר לה ליפול חזרה לתוך הגרון להכשיל את דרכי הנשימה ולגרום דום נשימה בשינה. על מנת לקבל שנת לילה בריאה, קריטי שמעברי האף יהיו פנויים ולא חסומים כדי לנשום רק דרך האף. במדידה פשוטה של זוית הרמת הראש שבה גודש באף אינו מתרחש והפה נשאר סגור, אפשר למנוע נחירות ודום נשימה במקרים רבים.

קטלין האמין שנשימת פה בלילה משפיעה על מבנה הפנים כולו כי "תוים שלמים בפנים משתנים, הלסת התחתונה, התלויה, נופלת ונסוגה, הלחיים ועצמות הלחיים שוקעות והלסת העליונה בולטת, המצח והעפעפיים עליונים מורמים באופן לא טבעי; מציגים באחת תכונות וביטוי אופייניים של טמטום. . . בכל המקרים האלה יש אי סדירות ועיוות של השיניים, וכן עיוות של הפה וכל הפנים."

גם ד"ר פרייס וגם וג'ורג קטלין תהו מדוע השחפת קטלנית כל כך אצל האדם המודרני. בימיו של קטלין, המחלה לא נקראה עדיין שחפת. קטלין איבד את אשתו ואת אחד מילדיו בדלקת ריאות, ובספרו הוא מהרהר בגורמי המחלה הנשימתית וקושר אותה לנשימת פה: "אני נאלץ להאמין. . . כי חלק גדול של המחלות שגורמות למוות בטרם עת באדם, כמו גם עיוותים נפשיים וגופניים, וכן ההרס של השיניים, נגרם על ידי הניצול לרעה של הריאות, בנשימה רעה בעת השינה."

"איזורים נגועים מעבירים מחלה, זיהום מושך אליו ריקבון, ואין מקום שקרוב יותר לריאות מפה נגוע."

דום נשימה בשינה זה יותר מסתם אי נוחות קטנה. על פי סקרים, 30-60 אחוזים מהמבוגרים נוחרים, תלוי בגיל (10). הסטטיסטיקה על דום נשימה בשינה בארצות הברית מראה שלשמונה עשרה עד עשרים מיליון אמריקאים – כאחד מתוך 15 איש – יש דום נשימה בשינה מאובחן. דום נשימה בשינה לא מאובחן יש אולי לעוד 17 מליון איש.

מחקרים אחרונים הראו כי נשימה לא נכונה קשורה לסוכרת סוג 2(12) – עכשיו זאת מגיפת במדינה זאת. עד כ-50 אחוזים של האנשים הנגועים בסוכרת יש דום נשימה בשינה!(13) מחקרים נוספים מקשרים דום נשימה בשינה עם סוכרת, השמנת ו-GERD. מ(14) יתר על כן, אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה הם עד פי ארבעה יותר סובלים משבץ ופי שלוש סביר להניח שיהיה להם התקף לב (15). נמנום בנהיגה מוביל לפחות למאה אלף תאונות דרכים ויותר מחמש עשרה אלף מיתות כל שנה לפי National Highway Safety Administration מ(16)

פילוסופיית החיים

 

עבור האינדיאנים, ההקפדה על שמירת נשימה אף בלילה ובמהלך היום היתה יותר מאשר חוכמה מעשית – זאת היתה פילוסופיית החיים. כפי שקטלין ציין, "האמריקאי הילידי חייך לעתים קרובות, אבל רק לעתים רחוקות צחק; הוא הכיר את רוב התחושות של החיים, אולם ככל שיהיו מפתיעים ומרגשים, שפתו ושיניו נותרו סגורות. אבל הוא פטפט וחיבב אנקדוטות. אנשים מודרנים שעל פי חינוכם הם יותר רגשנים, רואים את המלהיב, המשעשע, או המדאיג עם פה פתוח; כמו פליאה, תדהמה, כאב, עונג, האזנה וכו '. . [אבל] הילידי, עושה זאת ללא תזוזה של אף שריר בפניו, מקשיב לרעם רעידת אדמה או התרסקות עם יד על פיו; ואם בגלל התרגשות קיצונית אחרת הוא נאלץ לצחוק או לבכות, פיו מוסתר תמיד באותה דרך."

קטלין מציין: "הפתגמים הם עתיקים ובלתי ניתנים לשינוי כמו הגבעות, בקרב האינדיאנים בצפון אמריקה; בני, אם תהיה חכם, פתח קודם את העיניים שלך, אחכ את אוזניך, ובסוף את פיך, כי המילים שלך עשויות להיות דברי חוכמה, [ולכן] אל תתן שום יתרון ליריב נפשך. "

בספרו משנת 1902, נשמה של אינדיאני, פרשנות, ד"ר צ'רלס א' איסטמן, מדקוטה סנטי כותב את הדברים הבאים: "איש המשמר רוגע ואיתנות גם לאחר סערות התרגשות – אינו עלה נידף על העץ, אינו אדווה על פני השטח באגם זוהר, במוחו של החכם הקרוא והכתוב, הוא היחס האידיאלי והתנהגות של החיים. . . . " שתיקה היא אבן הפינה של האופי. משמר את הלשון שלך בגיל צעיר", אמר הצ'יף הזקן, Wabashaw, 'ובגיל שתבשיל מחשבתך בו יהיה השירות לעמך".(17)

בזמן שהיוגים של הודו מתרגלים פראניאמה, שליטה של הנשימה, במהלך שעות הערות המודעת, ליוגים האינדיאנים שלנו נראה שיש שליטה על השימוש בנשימה במצב של החוסר הכרה בזמן השינה מתוך ההרגל של שגרה קבועה בינקות – כדי לשמר בצורה מוצלחת את כוח החיים כדי לשפר את חייהם.

ג'ורג' קטלין יכל לכתוב על תרגילי נשימה יוגית אזוטריים כאשר הוא קבע, "יש לתת לריאות לנוח כשהאם הדואגת מרדימה את תינוקה לישון."

"נאמר לנו כי נשמת חיים היא דרך האף – אז למה שלא נמשיך לחיות על נשימה באותו אופן?"

סקולר פיונה מקדונלד מסביר את ההיסטוריה של הנשימה, (18) ומציין כי אצל ההקדמונים נפוץ הקשר בין נשימה לכוח החיים. התנ"ך העברי מתייחס לאלוהים שנשם חיים לתוך חומר כדי להפוך אדם לנפש חיה (נפש, בובן "נושם"). עבור הפילוסוף היווני Anaximenes (כ 550 לפנה"ס), הנשימה או pneuma היא כוח החיים הבראשיתי שקושר את היקום יחד; נשימה ממריצה את הגוף. באופן דומה, בפילוסופיה יוגית הודית, פראנה היא האנרגיה הקוסמית שממלאת ושומרת על הגוף, המופגנת ביצורים חיים כנשימה. השלב הרביעי בראג'ה יוגה היא פראניאמה, או שליטה בנשימה, התאמן בגלל שהאמין שהנשימה משפיעה במידה ניכרת על המחשבות והרגשות של האדם. באופן דומה, רפואה מודרנית מתייחסת להיפרוונטילציה כמצב פסיכולוגי משובש. (19)

הקיבולת החיונית

מחקר 40 השנים של פרמינגהם, (20) מספק אימות מפתיע למסקנתו של קטלין כי "הסוד החיים הגדול הוא ניהול הנשימה". החוקרים במחקר הלב המפורסם פרמינגהם מצאו כי "קיבולת חיונית מאומצת", מרבית הנפח של האוויר שאדם יכול לנשוף לאחר שאיפת מקסימלית, הוא המנבא העיקרי לבריאות ארוכת חיים וחיוניות (21). וויליאם ב קאנל והלן הוברט, חוקרי פרמינגהם, קבעו: "מדידה תפקוד ריאות זו נראית כאינדיקטור של בריאות כללית, מרץ ופשוטו כמשמעו קיבולת מידת החיים."(22) לדברי ד"ר קאנל, "הרבה לפני שאדם הופך להיות חולה סופני, יכולת חיונית יכולה לנבא תוחלת חיים" (23)

ב-80 עד 90 אחוזים מכלל ייצור אנרגית חילוף החומרים של הגוף נוצר על ידי חמצן, ורק 10-20 אחוזים נוצרו ממזון וממים. יתר על כן, מערכת הנשימה אחראית על הסרת 70 אחוזי פסולת מטבולית גופנית. בשנת 1924, חתן פרס נובל ד"ר אוטו ורבורג קישר חוסר חמצן עם סרטן. "בכמה מילים, גורם ראשון במעלה של סרטן הוא החלפת הנשימה של חמצן בתאי הגוף נורמליים על ידי תסיסה של סוכר."

הרגלים מנוגדים לטבע

"החיים במלואם הם ציות לאמא טבע", כתב ד"ר פרייס. קטלין הביע דעה דומה: "רוב ההרגלים שנגד הטבע, אם לא נעצרם, הם נתקלים במחלה."

"האוויר הוא גורם בסיסי, הוא נוצר על ידי יד אלוהים, אשר. . . יצר רק שלמויות. . . שינה, המהווה את המחדש והמווסת הגדול של הבריאות, ולמעשה מזון החיים, יש ליהנות ממנה באופן שתוכנן על ידי הטבע."

כמו פרייס, קטלין דן בסוגיית התורשה מול הסביבה. "עיוותים, נפשיים וגופניים, הם לא תורשתיים ולא טבעיים, אלא אך ורק תוצאה של תאונות או הרגלים" "אין מחלות טבעיות", הוא כותב,

כך כתב ד"ר פרייס: "לא תורשה ולא סביבה לבד גורמים לעבריינים הצעירים שלנו ולמופרעים בנפשם. הם נכים, פיזית, נפשית ומוסרית, והיה אפשר וצריך היה למנוע על ידי חינוך מתאים ועל ידי תזונה הורית נאותה. הפרוטופלסמה שלהם לא היתה רגילה."

קטלין האמין כי שינוי בשיטות גידול ילדים יכול לתקן את בעיות הבריאות של האדם המודרני. "חייתי מספיק שנים, וראיתי מספיק, כדי להשתכנע מהתמותה המוקדמת המיותרת בקהילות מתורבתות, הנובעת מההרגלים הממאירים שתוארו לעיל; תחת ההרשעה כי התרופה היעילה ביותר היא בעריסה." בספרו סתום ת'פה שלך, הוא אמר,"אם היה לי מיליון דולרים לתת, לעשות עם זה צדקה כמיטב יכולתי, הייתי משקיע אותם בארבעה מיליוני הספרים הקטנים האלה, ומוריש אותם לאמהות של העניים, ולעשירים, מכל המדינות. אני לא צריך אנדרטה או פסל, ולא מדליה; אבל הייתי מקפיד על זה כדי שיהיה הרבה יותר טוב – אשראי עצמי להוריש לדורות אשר ערכו הרבה יותר מאשר כסף".

אנחנו מכירים מהעבודה של ווסטון פרייס שתשומת לב לסגירת הפה מהינקות אינה מספיקה כדי להבטיח התפתחות פנים תקינה – תזונה נכונה היא גורם מפתח, החל מלפני ההתעברות. עם זאת, תצפיות של קטלין מספקות את אבן הראשה למחקר התזונתי הגדול של פרייס. על ידי התמקדות בתנוחות שינה כדי לשמור על הפה סגור, ועל ידי התעקשות על אוויר קריר וטרי בזמן שינה, אנחנו יכולים להגדיל את היתרונות של דיאטה טובה.

אנו צריכים ללמוד מן האינדיאנים לשים יתר דגש על ייעול "עקרונות הנשימה". נשימה היא משהו שאנחנו עושים שלושים אלף פעמים ביום, ונשימה באופן לא תקין, אפילו עבור השליש מחיינו שאנו מבלים בשינה, עשויה לערער את החיוניות שלנו ואף לקצר את תוחלת החיים שלנו. קטלין ציין כי האינדיאנים מתורגלים לנשימת אף רגועה גם ביום וגם בלילה. במשך מאות שנים טענו מחפשי רוחניות כי שליטה על הנשימה פותחת את מסתרי היקום. אבל, על פי המומחה לפיזיולוגיה של מערכת נשימת רוג'ר פרייס, ללמוד לנשום כמו שצריך הוא נושא מהותי, "מיינסטרים", לא משהו שנמנעים ממנו כי זה עניין "קדוש" או "טיפול אלטרנטיבי" (25)

עיקרון הנשימה הוא נושא הראוי למחקר, החל מהפקודה של קטלין, "סתום ה'פה שלך!"

הערות צד

הסכנות שבנשימת פה

• הלשון לא מספקת תמיכה ללסת העליונה וגורמת להצרה של הקשת העליונה.

• קשת עליונה גבוהה מובילה להקטנת מעברי האף ולגודש אף.

• ה-pH של רוק עולה וזה מוביל לשיעור עששת מוגבר.

• נטייה לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות שמובילה לדלקות שקדים תכופות  ולפוליפים מוגדלים.

• האיזור במוח המקבל איתותים כימיים מהדם (medullary trigger) נמצא נמוך יותר, מה שמוביל להיפרוונטילציה .

• הבסיסיות של הדם עולה וכך פחות חמצן משתחרר מהדם. תופעה זו ידועה בשם אפקט בוהר.

• חמצן מסתובב הדם בצורת אוקסי-המוגלובין אבל רמות נמוכות של קרבוקסי-המוגלובין אומרות שפחות חמצן שוחרר מאוקסי-המוגלובין עבור רקמות, וכך תאים מתים.

• התכווצות שרירים חלקים. ריפלוקס קיבה, אסטמה, הרטבה במיטה הם תופעות נפוצות הקשורות לנשימת פה כרונית.

שינה טבעית לעומת שינה לא טבעית

Fall09_shut5d

Fall09_shut5f

Fall09_shut5e

ציורים משעשעים של שינה "טבעית" ו"לא טבעית" של קטלין מתוך סתום ת'פה. אומר קטלין, "לישון לא טבעי, דבר אשר מגרה את הריאות ואת מערכת העצבים, נכשל בסיפוק המנוחה שהשינה נועדה לתת … הם צריכים לזכור קודם שהמזון הטבעי שלהם הוא אוויר צח …"

לוח שינה: פרקטיקה כללית בקרב האינדיאנים

אם וילד Aissiniboine
צילום: אדוארד קרטיס, 1928

תינוק Nez Perce. צילום: אדוארד קרטיס, 1911

 

טיפול בדום נשימה בשינה

לפי ד"ר סטיבן סו מהונולולו, כאשר הפה סגור והאדם נושם דרך האף, נוצר ואקום אשר שומר את הלשון למעלה על גג הפה, ובכך מונע ממנה לצנוח לתוך הגרון ולחסום את דרכי הנשימה. "חתימת השפתיים הוא כלל בסיסי, כמעט בלתי נראה, מתרחש באופן טבעי. זה נמצא רק בנשימת אף! מורי זן מאז ימי קדם ידעו את הסוד. כאשר הלשון מושמת על גג הפה, זה מונע ממנה מליפול לחלק האחורי של הגרון. הלשון מוחזקת קדימה הרחק מאחורי הגרון על ידי חתימת השפתיים הטבעית וכן קדימה יניקת הלשון הקדמית. "מוצצים וכוסות לתינוקות עם יניקה שומרים על הלשון נמוכה מגג הפה. הם מעודדים נשימת פה ודחיקה של הלשון; אותן תופעות כמו מציצת אצבע ולכן, הן מזיקות להתפתחות הילד. "

ד"ר סו המציא כמה מכשירי שיניים לדום נשימה בשינה שבנויים עם מדף לשון שעליו היא תנוח, מה שמציב את הלשון כנגד המקסילה. המפתח להחזקת הלשון במצב עליון אופטימלי הוא "חתימת השפתיים" במכשיר ישור מותאם אישית, המונע את שבירת הואקום. פה סגור ונשימת אף נורמלית יוצרות ואקום זה. פה פתוח בעקבות פגמים מבניים, הרגלים או חסימה במעברי האף – אין ואקום שיחזיק את הלשון קדימה, ולכן היא חופשית לסגת לתוך דרכי הנשימה כך שזה יגרום לחסימה. מקור: nosebreathe.com

עיצות לאמהות בנות ימינו

שיטות גידול הילדים האינדיאניות הולמות במנהגים האמריקאים. הן אפילו מנוגדות למנהגים המודרניים ואף עלולות להיראות אכזריות כלפי הילדים. מומחים לגידול ילדים מאמינים כיום כי תינוקות יונקים אמורים בכל עת להיות מסוגלים להזיז את הידיים והרגליים שלהם בחופשיות, ומה שמטריד את פקידי ממשלה, שינה קרוב מאוד לתינוק מומלצת מאוד להתפתחות פיזית מעולה בהקשרים רבים.

האינדיאנים הם הוכחה כי ריתוק תינוקות ללוח בעריסה – בדרך כלל עד יום ההולדתו השני – לא ממעכבת בשום דרך את התפתחותו הגופנית. ובעוד אימהות אינדיאניות ישנו עם התינוקות שלהן בסמוך, הן לא התרפקו עליהם בזמן השינה.

לפי עובדי בריאות שחיו עם שבטים שעדיין משתמשים בלוחות עריסה, הסיבה העיקרית לשימוש זה היא הבטיחות – כדי לשמור על התינוקות הרחק משריפות במחנה, ומשוטטות בזמן שהאמהות שלהם עבדו. (במדינות אירופה, תינוקות היו עטופים גם כדי לשמור על ביטחונם; לעתים קרובות התינוקות העטופים נתלו על וו ליד האח!) אמהות מודרניות לא מתמודדות עם האתגר של שמירה על תינוקות משריפות, ולכן להן צורך לרסן את תינוקותיהן בתוך לוח עריסה. אף על פי כן, חיתולים  השומרים על ידיו ורגליו של התינוק מלנוע חוזרית לשימוש, כיוון שיכולה להיות להם השפעה מאוד מרגיעה על התינוק. ולכל האמהות ממליצים עכשיו לשים את התינוקות לישון על גבם, כדי להפחית את הסיכון של מוות בעריסה. היא משעינה את ראשו על משענת ראש מתנפתחת הזמינה כעת לתינוקות, כדי לסייע לשמור אותם על גבם עם ראשם מוטה מעט קדימה. הנחתו במיטה באופן זה, עטוף בבד חיתול חמים עם חלון פתוח כדי לאפשר לאוויר צח להכנס חדר, תינוקות יכולים לקבל את כל היתרונות של קיבוע לוח עריסה.

עכשיו כדי לענות על השאלה שכולם רוצים כבר לשאול: אמהות אינדיאניות לא משתמשות בחיתולים, כמובן. במקום זאת, הם עטפו את התינוק באזוב כבול רך, סופג, והחליפו אותו כל עשרים וארבע שעות

.Sally Fallon Morell

כיצד לקבוע את הקיבולת החיונית שלך

הקיבולת החיונית שלך, שהיא האומדן של כמות האוויר שהריאות יכולות להחזיק; במסגרת רפואית זה נקבע באמצעות שקיות נפח ריאות. אבל אפשרי למדוד את היכולת החיונית שלך בעזרת בלון, חתיכת חוט וסרגל. הנוהל הוא לנשוף לתוך בלון מספר פעמים כדי לרפות אותו, ואז לנשוף נשיפה ארוכה אחת, ולאחר מכן לקשור את הבלון מעל ולמדוד את ההיקף בנקודה הרחבה ביותר. הקיבולת החיונית נקבעה על ידי השוואה בקוטר של הבלון למספרים קבועים בגרף.

למידע נוסף בקרו כאן:

wiki.answers.com/Q/How_do_you_measure_vital_capacity_at_the_bedside או

www.teachingk-8.com/archives/integrating_science_in_your_classroom/measuring_lung_capacity_by_john_cowens.html.

מקורות

1. Catlin, George, Letters and Notes on the Manners, Customs and Conditions of the North American Indians, Volume 1, p 2.

2. Ibid, 15-31.

3. Price, Weston A. DDS, Nutrition and Physical Degeneration, Price Pottenger Nutrition Foundation, 1939.

4. This and all quotes following by George Catlin are from: Catlin, George, Shut Your Mouth… and Save Your Life 4th Edition, 1870, N. Truebner and Co, (now available at: Kessinger Publishing, Whitefish, Montana); also available in digital form at http://www.members.westnet.com.au/pkolb/indians.pdf.

5. Silkman, Raymond, DDS. Is it Mental or is it Dental?—Cranial & Dental Impacts on Total Health. Wise Traditions, quarterly magazine of the Weston A. Price Foundation, Spring 2005- Winter 06.

6. Coleman-Phox, Kimberly, MD, and others. Use of a Fan During Sleep and the Risk of Sudden Infant Death Syndrome. Arch Pediatr Adolesc Med. 2008;162(10):963- 968.

7. Gerard, Claudia M. MD. Spontaneous Arousals in Supine Infants While Swaddled and Unswaddled During Rapid Eye Movement and Quiet Sleep. PEDIATRICS Vol. 110 # 6 December 2002, p e70; Franco, Patricia MD, PhD. Influence of Swaddling on Sleep and Arousal Characteristics of Healthy Infants. PEDIATRICS Vol. 115 # 5 May 2005, pp 1307-1311.

8. http://www.care2.com/c2c/photos/view/255/224457095/Cradleboards/.

9. www.sleepassociation.org, http://www.sleepapnea.org/resources/pubs/treatment.html; Skinner, Margot. Elevated Posture for the Management of Obstructive Sleep Apnea. Sleep and Breathing. Springer Berlin Volume 8, Number 4. October, 2004

10. http://en.wikipedia.org/wiki/Snoring

11. http://en.wikipedia.org/wiki/Sleep_apnea;

12. Reichmuth, Kevin J. Association of Sleep Apnea and Type II Diabetes. American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine Vol 172, pp1590-1595, (2005).

13. www.sleepandyou.com/sleep-connections-diabetes.htm.

14. Ayazi, Shahin. Obesity and Gastroesophageal Reflux: Quantifying the Association Between Body Mass Index, Esophageal Acid Exposure and Lower Esophageal Sphincter Status in a Large Series of Patients with Reflux Symptoms. J Gastrointest Surg. 2009 August; 13(8): 1440–1447.

15. National Sleep Foundation, http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/sleepapnea.html

16. http://www.nhtsa.dot.gov/people/injury/drowsy_driving1/human/drows_driving/ – 10k – 2006-03-09.

17. Eastman, Charles A, Dr. Ohiyesa, The Soul of an Indian, an Interpretation. London, 1902, 1911.

18. http://en.wikipedia.org/wiki/Breath.

19. http://www.absoluteastronomy.com/topics/Hyperventilation.

20. http://en.wikipedia.org/wiki/Framingham_Heart_Study; http://www.nih.gov/ Also see another 30 year study with the same conclusion: http://www.buffalo.edu/news/4857 (lung function and death risk relationship) Holger Schunemann, MD “It is surprising that this simple measurement has not gained more importance as a general health assessment tool.”

21. Vital Capacity” http://en.wikipedia.org/wiki/Vital_capacity.

22. www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/ http://www.nih.gov/.

23. http://breathing.com/articles/clinical-studies.htm; http://www.ncbi.nlm.nih.gov/PubMed/.

24. http://en.wikipedia.org/wiki/Otto_Heinrich_Warburg.

25. www.buteykoabc.com; http://www.breathingwell.org; www.levityhealth.com.au.

מאמר זה הופיע מסורות וייז ב מזון, חקלאות ואמנויות הריפוי, המגזין הרבעוני של קרן ווסטון א המחיר, סתיו 2009.

אודות ננסי הנדרסון, MFA

רסון, MFA, בעל תואר שני באמנות פיין ושלשים שנה של ניסיון מקצועי-כוללים אמנות ומסחר ציור דיוקן. כתינוקת, היא לא הייתה מסוגלת להניק נכונה בלי כאבי בטן; לאחר מכן, אמה הניקה אותה במשך 6 שבועות ואז מוותר בקבוק האכלה שלה. ננסי פתחה חיך צר שלא לאפשר מקום שישה מבוגרי שיניים יחד עם סימפטומי תסמונת רבים פערים. סיפורה להתגבר בעיות בדרכי נשימה מופחתות כולל דום נשימה בשינה הוא באתר האינטרנט שלה, יחד עם עוד גרסה של מאמר זה: http://www.nancychenderson.com.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s