האם זה "גיל שנתיים הנורא"? או שמא מדובר ברובד חיידקי מעיים שהשתבש?

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום ליטל פלד.

ילדים שיוצאים מכלל שליטה? ראיות חדשות מראות כי חיידקי המעי יכולים להיות אחראיים במידה מסוימת על התנהגות פרועה אצל ילדים. המשיכו לקרוא כדי ללמוד כיצד המוח מתפתח, את תפקיד המעי בתהליך הזה, ואת האופן בו מזג רע בילדות מוקדמת עשוי להיות קשור לחוסר איזון חיידקי מעי.

בזוגות נוראים
istock.com/ShutKatya

הורים מתלוננים לעתים קרובות על "גיל שנתיים הנורא"(“Terrible Twos”)  אשר לעתים קרובות הופך ל"שלוש הנורא" ו"ארבע הנורא".  ריטלין היא אחת התרופות הנפוצות שנרשמות עבור ילדים, ומספר המרשמים שמחלקים לטיפול בקשב וריכוז (Hyperactivity Disorder ,ADHD) גובר מדי שנה.

מעבר לקשב ויכולת להתמקד, הגדרת מזג כוללת גם מאפיינים כמו מופנמות ומוחצנות, שליטה עצמית, הסתגלות, עוצמה, ומצב רוח.  דירוגים של מזג (טמפרמנט) בילדות המוקדמת הם מנבאים טובים של אישיות, התנהגות, והסיכון לפתח פסיכופתולוגיה בילדות מאוחר יותר, בגיל ההתבגרות, ובבגרות ( 1 ).

במאמרים קודמים בבלוג שלי כיסינו את היסודות של ציר-מוח- מעיים ו כיצד חיידקים יכולים לשלוט בכמיהה לאוכל . במאמר זה, נתמקד כיצד חיידקים עלולים להשפיע מזג בילדים, אם כי הרבה ממה שאציין חל על התנהגות מבוגרים גם כן.

המוח המתפתח

התפתחות המוח של ילד מניחה את היסודות לכל ההתנהגות העתידית והלמידה. בשנים הראשונות של החיים, בין 700 ל- 1,0000 סינפסות חדשות  (הקשרים בין הנוירונים) לערך נוצרות בכל שנייה ( 2 ). לאחר תקופה זו של צמיחה מהירה ושגשוג, מספר הסינפסות מצטמצם באמצעות תהליך הנקרא הפחתה. במהלך ההפחתה, תאים חיסוניים מיוחדים במוח (מיקרוגליה)  מפרקים את החומר הסינפטי. זה מאפשר לחיבורים אחרים להתחזק ולהיות יותר יעילים. מחקרים הראו הפחתה זו  חיונית להתפתחות מוח תקינה לאחר לידה ( 3 ).

הקשרים של ביולוגית הילד/ה עם התנאים הסביבתיים שלו או שלה והחוויות הם מה שבסופו של דבר קובע אילו חיבורים נשמרים. סינפסה שמופעלת כל הזמן נוטה להתחזק, בעוד סינפסה שלעולם מקבלת קלט תעבור הפחתה. בשיטת "Use it or lose it", המוח נתון מאוד לשינויים בתקופה קריטית זו.

איך המעיים שולטים בהתבגרות ותפקוד מערכת העצבים המרכזית

מה יקרה לתהליך זה אם נסיר את חיידקי המעיים? חוקרים בגרמניה ביקשו לענות על שאלה זו. בשימוש בעכברים חסרי חיידקים, הם מצאו כי בהשוואה לבעלי חיים קונבנציונליים, עכברים חסרי חיידקים במעיים הראו תפקוד לא תקין והתפתחות לא תקינה של מערכת העצבים המרכזית ( 4 ).

החוקרים תהו אם תוצרי פירוק של חיידקים יכולים להיות קשורים לכך.  אוכלוסיית חיידקי המעיים מעבדת סיבים מסיסים כל הזמן מהמזון ומפיקה מגוון רחב של מוצרי קצה מהפירוק, כולל חומצות שומן קצרות שרשרת. (SCFAss).  אלו נספגות במחזור הדם של הגוף ומשפיעות, באמצעות היקשרות לקולטני חומצות שומן חופשיות (FFARs), על תאים בכל הגוף ( 5 ). בעקבות האפקט הזה, הינדסו החוקרים גנטית עכברים ללא קולטני FFARs ומצאו כי לעכברים אלה היו פגמים בתאי המוח (המיקרוגליה) דומים לאלה שנמצאו אצל בעלי חיים חסרי החיידקים. הם הגיעו למסקנה כי תוצרי פירוק חיידקים חיוניים להתבגרות ותפקוד תאי המוח ( 4 ).

הרכב חיידקי המעי קשור למזג בילדות המוקדמת

קבוצת חוקרים באוניברסיטת אוהיו רצו להבין כיצד חיידקי המעיים בבני אדם עשויים להיות קשורים להתנהגות בילדות המוקדמת. הם חקרו 77 פעוטות בגילאי 18 עד 27 חודשים. דירוגים של מזג נמסרו על ידי אמהות הילדים באמצעות שאלון סטנדרטי, דגימות צואה נאספו מהחיתולים המלוכלכים של הילדים לבדיקת רצף ה- DNA של חיידקים ( 6 ).

תוצאות המחקר, שפורסם בשנת 2015, היו די מעניינות. עבור בנים ובנות כאחד, ציוני פעלתנות/ מוחצנות גבוהים היו קשורים עם יותר מגוון גנטי של חיידקים. אצל בנים, ציוני חברותיות גבוהים גם היו קשורים עם יותר מגוון חיידקי. כפי שמסבירים החוקרים, "סולם פעלתנות/ מוחצנות משקף תכונה של תגובתיות רגשית המאופיינות בנטייה לרמות גבוהות של רגש חיובי, התקשרות עם הסביבה, ופעילות". ציוני פעלתנות/ מוחצנות גבוהים בילדים נמצאו בעבר קשורים עם מיעוט תסמיני דיכאון ( 1 ).

החוקרים רצו בהמשך לבחון קבוצות ספציפיות של חיידקים כדי לראות אם היו כאלה "יצורי התנהגות רעה." הם הבחינו במתאם משמעותי בין השפע היחסי של משפחות החיידקים השונות (Rikenellaceae ו Ruminococcaceae , Parabacteroides ו-Dialister) ובין המזג. אמנם לא ידוע אם הקשר הזה הוא סיבתי, החוקרים שיערו שיש קשר בין החיידקים במעיים לבין ציר HPA (ציר היפותלמוס-היפופיזה- אדרנל).

ציר HPA, מעי דולף, ומזג

ההיפותלמוס-היפופיזה-אדרנל (HPA) הינו ציר מעניין במיוחד ביחס למזג. מחקרים בבעלי החיים מצביעים על כך שחשיפה בחיים המוקדמים ללחצים קלים עד בינוניים משפרת פעילות HPA ומקדמת חוסן ללחץ לכל החיים . לעומת זאת, חשיפה ללחץ קיצוני או כרוני מוקדם בחיים עלולה לגרום ליתר תגובתיות בציר HPA ולעודד פגיעות ללחץ לאורך כל החיים ( 7 ). שינויים בתפקוד ציר HPA קושרו למזג במספר מחקרים ( 8 , 9 ).

יש לציין, שעכברים חסרי חיידקים הראו תגובת HPA מוגזמת בהשוואה לעכברים רגילים, מה שניתן היה לתקן באופן חלקי על ידי השבה של חיידקים, אבל רק בשלב מאוד מוקדם ( 10 ). אם קראתם את הבלוג שלי, כנראה שכבר שמעתם על מעי דולף . כאשר מחסום המעיים נפגע, רכיבי חיידקים וחומרים אחרים מתוך המעיים (אנדו-טוקסין) עלולים לדלוף לתוך זרם הדם. מתברר כי אנדו-טוקסין יכול להמריץ מאוד את ציר HPA, ולגרום הפעלה ממושכת שלו(11 , 12 ).

כעת אנו יכולים לראות בבירור איך חוסר איזון חיידקי המעי ופגיעה במחסום המעיים יכולים להוביל לתפקוד HPA והתנהגות לא תקינים. אף על פי כן, זהו רק אחד מתוך קשרים אפשריים רבים בין חיידקי המעי ומזג. נחקור עוד כמה בסעיף הבא.

מנגנונים אחרים: מוליכים עצביים ומחסום הדם-מוח

בנוסף לויסות מערכת החיסון במוח המתפתח, למעיים גם תפקיד בייצור מוליכים עצביים לאורך כל החיים. יותר מ -90 אחוז מהסרוטונין בגוף ו -50 אחוזים של דופמין מיוצרים במעי, יחד עם כ -30 מוליכים עצביים אחרים ( 13 , 14 ). החיידקים במעיים נמצאו גם מווסתים את ייצור המיאלין בקליפת המוח הקדמית, אזור חשוב לשליטה עצמית וביצוע פעולות( 15 ). מיאלין הוא כמו "בידוד" לעצבים, שעוזר להם להעביר פולסים חשמליים כראוי.

אנטיביוטיקה מספקת דרך אחרת ללמוד את תפקיד החיידקים בתפקוד מערכת העצבים המרכזית. חוסר איזון חיידקי בעכברים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה הוכח כפוגע בתודעה ומפחית חרדות. דלדול החיידקים במעיים שינה רכיבים במעיים שהשפיעו על המסלול המטבולי של טריפטופן והנמיכו משמעותית את הביטוי במוח של רמות אוקסיטוצין, וזופרסין, והגורם הנוירוטרופי המוחי (BDNF) ( 16 ).

בנוסף, החיידקים במעיים חיוניים לשמירה על החדירות הסלקטיבית של המחסום שבין הדם למוח.  בדיוק כמו במעיים, חלבונים בין תאי אפיתל שומרים על מעברים צרים ועל שלמות המחסום הזה ומונעים ממולקולות גדולות מלהיכנס לנוזל השדרתי ששומר על המוח. מחקרים הראו כי בעכברים ללא חיידקים, חלבוני המעבר היו דלים יותר והמעברים במחסום דם-מוח גדלו( 17 ). מחסום דם מוח שנפרץ יכול בקלות להוביל לדלקת עצבית והתנהגות שונה.

מעי בריא, ילד מאושר

אמנם יש בהחלט הרבה דברים שמשפיעים על התנהגותו של ילד, אך המחקר בתחום זה מצביע על כך שהחיידקים במעיים עשויים לשחק תפקיד חשוב. טיפוח פלורת מעיים בריאה אצל הילד לא יכול רק לשפר את התנהגותו בטווח הקצר, אלא גם יקטין את הסיכוי לבעיות בריאות הנפש בשלב מאוחר יותר בחיים. הנה כמה דרכים כדי לשפר את בריאות המעיים של ילדים:

  • פרוביוטיקה או מזונות מותססים
    בכמה מחקרים, חיידקים פרוביוטיים הראו הפחתה של החרדה ואת תסמיני דמוי – דיכאון (18 , 19 , 20 ). מחקר אחד בחולדות אפילו מצא כי תוספת פרוביוטית שיפרה מעי דולף והחלישה תגובת HPA ללחץ פסיכולוגי חריף ( 21 ).
  • פרהביוטיקה
    קבוצות ספציפיות של חיידקים מפרקות סיבים פרהביוטיים ומגבשות מהם מטבוליטים (תוצרי פירוק) מועילים.  תוצרי פירוק של חיידקים רבים הם קטנים מספיק כדי לחדור את מחסום הדם-מוח ( 22 ,23 ) ומשפיעים על הכימיה במוח. לחומצה בוטירית, למשל, יש השפעה עמוקה על התנהגות ומצב רוח (24 ).
  • הסירו מזונות דלקתיים והכניסו מרק עצמות בתזונה של ילדכם
    ריפוי רירית המעי חיוני לצמצום דלקת מערכתית במעי אשר בתורה יכולה להשפיע על המוח.
  • הימנעו מאנטיביוטיקה אלא אם היא הכרחית
    רוב דלקות האוזניים ודלקות בדרכי הנשימה העליונות הן ויראליות ואינן מושפעות מ טיפול אנטיביוטי . אם ילדכם זקוק לאנטיביוטיקה, קראו כאן איך לצמצם את הנזק .

וכאן ספר אלקטרוני חינמי על בריאות המעי.

עכשיו תורכם! האם יש לכם פעוט/ה פרוע/ה שמנהל/ת את הבית? האם ידעתם על הקשר בין חיידקים במעיים והתנהגות? שתפו אותנו בתגובות.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s