פיטר דוברומילסקי – פרוטונים 9: פלמיתולאית

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.
אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל עם חלק התוצאות המאוד מעניין במסמך של קאו ושותפיו (בחינם למחקר, אם אתם רוצים את כל הפרטים):

זיהוי של ליפוקין, הורמון ליפידי הקשור לרקמות שומן עבור מטבוליזם מערכתי

כמו תמיד, המסמך הוא יצירה משובחת של עבודת בילוש שמציעה שפע של עכברים מהונדסים גנטית מסוג  C57BL/6J מוזנים בדיאטת שומן גבוהה, שטיבה לא פורט בשיטות, אבל אנחנו יכולים רק להניח שזה בדרך הרגילה. הם התחילו מההשפעה המגנה של knocking out לכמה קולטנים לחומצת שומן מסוימות בעכברים, אשר מונע התפתחות תסמונת מטבולית, והלכו עם הקונספט הזה בפרויקט העיקרי שמפורט במסמך. זה גדול. זה מסתיים כשהם עושים את הדברים הבאים כדי לוודא שהם קיבלו את זה נכון. מתוך החלק המסיים של התוצאות:

"כדי להגדיר את ההשפעות של חומצות שומן בודדות על ויסות חילוף חומרים, הכנו תחליב שומן עם טריגליצרידים המורכבים מחומצת שומן אחת, בין אם אלה טריגליצריד מפלמיתולאט או מפלמיטאט. אינפוזיה של שומנים אלה גרמה לעלייה פי שניים ברמות FFA בפלזמה הכוללת עם הרכב דומה (איור S13). בעוד שטריגליצרידים של פלמיטאט עצרו את כלל מסלול איתות האינסולין כולל הפעלה של הקולטן לאינסולין וזרחון הסובסטראט של קולטן האינסולין 1, 2 ו AKT בכבד, טריגליצרידים של פלמיתולאט הגבירו בחוזקה פעילות זאת של אינסולין (איור 7A). צפינו בהשפעות דומות של שני השומנים על רקמת שריר שבה פלמיטולאט שיפר ופלמיטאט החליש את איתות האינסולין (איור 7B)."

זהו מתג, ברמה הגולמית של עירוי שומנים פנימי, הנצפה מאקרוסקופית:

פלמיתולאט = רגישות לאינסולין
פלמיטאט = עמידות לאינסולין 

אולי ציינתי את זה קודם!

אם מסתכלים על מתג חשמלי, מתחת לפלסטיק יש כמה חלקי מתכת. המתכת מספקת ים של אפשרויות דרכן יכולים אלקטרונים לזרום, בתנאי שהמתכת ממשיכה מהנורה אל תחנת הכוח (שנאי Pax). או לא לזרום, אם נחליף כמה מ"מ של מתכת עם כמה מ"מ של אוויר החדר.

אם נקבל כי סופראוקסיד מקומפלקס 1 שמעביר הפוך אלקטרונים הוא תנגודת האינסולין, אז חומצות שומן קשורות לחלבונים הם שכבה מאקרוסקופית על תהליך זה, הם חלק הפלסטיק של המתג.

סופראוקסיד לעולם אינו עוזב את המיטוכונדריה, הוא כנראה מומר ל H2O2 כדי לדבר עם הגרעין או שהוא פועל מקומית כדי להפעיל גורמי תעתוק אשר לאחר מכן ידברו עם הגרעין. אדיפוציטים לא מדברים אל השרירים באמצעות סופראוקסיד. המתווך שהם משתמשים בו הוא כנראה פלמיתולאית, כנראה היחס של חומצה פלמיתולאית לחומצה פלמיטית, ברגע שאתה מתרחק מעירוי השומנים הכולל.

למה זה מתנהל כך? הגוף צריך לדעת איזה סובסטרטים זמינים. אם נתעלם מחלבון, פחמימות מדברות לגוף דרך אינסולין, ובאמצעות אינסולין הגלוקוז נכנס לאדיפוציטים. זה בפוסט הבא.

ושם: בלי להזכיר את FADH2 או NADH. גם אם אני חושב עליהם, על פי הפוסט האחרון …

פיטר

אגב, צ'רלס הגיב על הכמות המדכאת של סופראוקסיד הקשורה לדיאטת שומן גבוה, דלת פחמימות. נכון, אבל מפחיד בערך כמו לצאת להליכה בקצב מזורז-אבל-לא-יותר אשר נחשבת כשורפת השומנים הטובה ביותר. שריפת שומן היא כל העניין של אכילת LCHF. שימושי אם אין לך את כל השעות ביממה ללכת למטרות בריאות. הליכה נראית די טוב בשבילך!

פרק ראשון: איפה המשאבה?

הפרק הבא עכברים בנוקאאוט ל SCP1

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s