פיטר דוברומילסקי – פרוטונים: 25mmol / l

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

פוסט זה הוא קליל ומתבסס על פרטים קטנים מהמאמר "עמידות לאינסולין היא מנגנון הגנה נגד חמצון תאי". מה שמראה, די בבירור, כי פלמיטאט ברמות נמוכות כמו 0.05mmol / l גורם מידה מסוימת של עמידות לאינסולין. ריכוז 0.15mmol / l הוא משמעותי ו 0.5mmol / l זה יותר גרוע. הגרפים הם ממיוציטים בתרבית תאים.

גרף זה מראה ספירת GLUT4 על פני השטח של מיוציטים. משמאל זאת בקרה, הבא הוא ספירה אחרי חשיפה אקוטית לאינסולין, והיא נלקחת כתגובת 100%. הוספת עוד ועוד פלמיטאט  מקטינה את אחוז התגובה.

אין לאף אחד, אפילו לא לשומנפוב טבעוני, רמות פלמיטאט ב FFAs בדם נמוכות עד כדי 0.05mmol / l.

גרף זה מראה את ההשפעה של זמן חשיפה של 0.15mmol / l על טרנסלוקציה של GLUT4. הדברים יחמירו אם הזמן. האם זה נכון?

בואו נעיף מבט על השיטות:

"טיפול פלאמיטאט (PALM) בוצע למעשה כפי שמתואר במקור 5"

אז בואו נלך למקור 5:
5. Hoehn KL, et al. (2008) IRS1-independent defects define major nodes of insulin resistance. Cell Metab 7:421–433.

בתוצאות אנו מקבלים קטע מעולה זה:

"בחקירות קודמות שלנו, הבחנו כי מינוני פלאמיטאט גבוהים (> 300 מיקרומטר) היו רעילים לתאים, וגרמו שינויים מורפולוגיים ואפילו היפרדות מהשכבה שמתחת."

פלאמיטאט אלה הם דברים די מגעילים בבירור. ואני האכלתי בזה את הבת שלי!

בפרק השיטות תחת "סטרס חמצוני" אנחנו מקבלים תיאור של "הפחתה במדיום", כפי שמוצג בשני המחקרים שדנו. הרכב של מדיום תרבית תאים עשוי להיות ידוע לאנשים המשתמשים בתרבית תאים לפרנסתם אבל זה היה חדש עבורי. זוהי יכלה למעשה תגובה להתעלם ממנה:

"… בעוד שרמות הגלוקוז הכוללות (נמדדו עם גלוקומטר  Accu-Chek II של  [Roche]) ירדו קלות מ -24.7 ± 1.6 מ"מ עד 23.3 ± 1.9 מ"מ".

מדיום תרבית תאי DMEM המשמש כאן מכיל 25mmol / L של גלוקוז!

אז בואו ננסח רעילות זו של פלאמיטאט:

"פלאמיטאט בריכוז 0.3mmol/l הוא רעיל ביותר לתאים בתרבית בנוכחות של 23mmol / L גלוקוז".

בזה אני בהחלט מאמין.

דרך אגב: מאוד מעניין לציין כי פלאמיטאט בריכוז 0.15mmol / L הוא נמוך פיסיולוגית עבור אדם ובכל זאת מתואר כרעיל, ללא איזכור של הריכוז הפתולוגי בבירור של  25mmol / L גלוקוז במדיום התרבית. אני חושד שבכל פעם שתסתכלו על מחקר המבוסס על תרבית תאים תראו רעילות פלאמיטאט. 

אז, האם חומצה פלמיטית גורמת עמידות לאינסולין (כלומר ייצור סופראוקסיד) בתנאי גלוקוז נמוכים? איפה שאין עומס יתר של קלוריות?

מחקרים, שבחנו חומצה פלמיטית בנוכחות גלוקוז נמוך נפוצים כמו שיני תרנגולת …

פרק ראשון בסדרת פרוטונים: איפה המשאבה

הפרק הבא צום

 

פיטר

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s