ד"ר טים נוקס – כיצד רופאים ודיאטנים הופכים סוכרת לסכנת חיים?

וסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום ליטל פלד.

הנה מחשבה מפכחת: ייעוץ שרופאים ודיאטנים נותניים לחולי סוכרת ברחבי העולם הופך את מצבם למסכן חיים.  הפרופסור בגימלאות מאוניברסיטת  קייפטאון, ד"ר טים נוקס הקים את קרן נוקס  למחקר עצמאי בענייני סוכרת. כאן הוא בוחן מדוע ייעוץ רפואי תזונתי קונבנציונלי בסוכרת עשוי להיות שגוי. בתור התחלה, הוא מראה שיש מעט מאוד,  אם בכלל, מדע לגבותו. לאורך הדרך, הוא מדגים מדוע סוכרת עלולה להתברר כדוגמא השערורייתית ביותר עד כה של מחלה יאטרוגנית (שנגרמה על ידי רופא) . – מריקה סבורוס.

על ידי טים נוקס *

העניין שלי בניהול התזונתי של סוכרת נובע מצפייה בהתדרדרותו המהירה מטה של אבי בשנים לאחר שאובחן עם סוכרת מסוג 2 (T2DM); האבחנה של T2DM בעצמי; וקריאת ספרות "אלטרנטיבית", אשר שיכנעה אותי כי T2DM לא חייבת להיות באופן בלתי נמנע מחלה מתקדמת :

מסקנתי היא שבניגוד לאבי, הגורל שלי אינו מוכתב מראש למות במסלול הסופי של T2DM  – טרשת עורקים חסימתית. אבל כדי להשיג את זה אני צריך להתעלם ממה שלמדו אותי ואת אשר, בתורי, העברתי לשני דורות של תלמידים:

אז כדי למנוע התפתחות של T2DM לטרשת עורקים חסימתית, אצטרך לעבוד לפי נהלים תזונתיים שהם ההפך הגמור מאלה שהמליצו לאבי לאמץ ואשר זרזו את מותו; ייעוץ שנתתי באופן אישי במשך 33 שנים ואשר בסופו של דבר גרמו גם לי לפתח T2DM.  

איך יכולתי לטעות כל כך? מאמר שפורסם בגיליון יולי 2016 של המגזין, "אריכות ימים", מזהה את מקור המידע של הטעויות שלי.

המאמר נכתב על ידי "מומחה תזונה" שביקש להסביר מדוע "מזונות המעובדים קלות, כגון עמילן שצריך בישול, אמורים לספק את רוב הדלק לאנרגיה של הסוכרתי" (עמ. 44).   העדות היא כי "רכיבי מזון המגבירים את הסיכון לסוכרת הם מרובי קלוריות, בעלי אינדקס גליקמי גבוה, עשירים בשומן מן החי, וברזל הֵם (ממקור בשר). רכיבים המפחיתים את הסיכון לפתח סוכרת הם סיבים באופן כללי, סיבי דגנים, מזונות עם ערך גליקמי נמוך, מזונות מהצומח, מגנזיום וויטמין D ".

כתוצאה מכך, מזונות ש"הוצאו" מתפריטם של חולי סוכרת הם "מזונות עשירים בחלבון  (יותר מאשר  120-150 גרם חלבון ליום), בשר אדום (בשר שאינו מעובד מעלה סיכון ב- 19% ובשר מעובד מעלה ב-51%), ביצים (חמש עד שש ביצים ליום), אורז לבן ומשקאות ממותקים.   מזונות שמפחיתים את הסיכון לסוכרת הם חלב, ירקות עליים ירוקים, דגנים מלאים (בשלוש מנות ליום), אלכוהול וקפה במתינות"(עמ 45).

הבעיה עם העצה הזו היא שהיא משוללת כל יסוד במדע רציני; זה ניחוש מושכל המבוסס על מחקרים פגומים מכדי לאפשר כל מסקנה מוצקה.   בטח שלא מספיק כדי להתמודד עם המחלה האחת אשר מהווה את האיום הגדול ביותר על עתיד הרפואה כפי שאנו כיום מבינים אותה.

כדי להוכיח שמזונות אלו גורמים או מונעים סוכרת סוג 2 יידרשו לפחות 20 מחקרים באורך 40 שנה שבהם נשווה שתי קבוצות של בני אדם זהים, כל חברי הקבוצה האחת יאכלו מזון מסויים בכמות קבועה בזמן שכל חברי הקבוצה האחרת לא. לא יוכל להימצא כל הבדל אחר בין 2 הקבוצות ב- 20 המחקרים הנפרדים שלנו.  בתום 40 שנים היינו יכולים לקבוע מי מבין המזונות, אם בכלל, השפיע על סוכרת סוג 2 להחמיר או להשתפר בקבוצות הנבדקות שלנו.

אז כדי להוכיח למשל, ש-  5 או 6 ביצים ביום יגרמו לסוכרת סוג 2 בעוד פחות מ -5 לא יגרמו (ההיקש מן משפט זה), יחייב סקר 40 שנה בהן השווינו שתי קבוצות של בני אדם זהים, כל חברי הקבוצה האחת יאכלו "5 או 6" ביצים יום, חברי הקבוצה האחרים פחות מ -5 ביצים ביום.   המפתח הוא שההבדל היחיד המותר בין שתי הקבוצות חייב להיות מספר ביצים הנאכלות ליום; שום דבר אחר לא יהיה שונה.

אנחנו קוראים לזה ניסוי אקראי מבוקר (RCT). באופן אידיאלי הניסוי שלנו יחייב להכניס את שתי הקבוצות לכלא על מנת להבטיח שליטה בכל פן בחייהם (כולל כמה ביצים אוכלים כל יום; כמה פעילות גופנית הם עושים בכל יום; אם הם מתחתנים; כמה הם ישנים כל לילה וכו 'וכו' וכו ').   לצערי אין דרך אחרת להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי מזון מסוים אחד הוא הגורם הישיר והבלעדי של מצב רפואי מסוים.

משהבינו כי מחקרים כאלה הם למעשה בלתי אפשריים, מדענים אמריקאים בעלי השפעה שמחליטים על מימון מחקרי בשנות ה -1970 החליטו על קיצור דרך מדעי נוח. הם הסכימו כי על מנת לחסוך בעלויות ולאפשר למדעי התזונה להתקדם, בעתיד יקבלו ממצאי מחקר פחות קפדני  כתקפים ל"הוכחה" של סיבתיות.

אז במקום במשך 40 השנים האחרונות, מדעי התזונה כבר מוצפים על ידי החלופה הזולה יותר – מחקרים תצפיתיים(לא ניסויים) שדורשים רק כי אוכלוסיות ספציפיות ייבחנו במשך עשרות שנים כמו שהן, בחייהם הרגילים (ללא כל התערבות ניסיונית ).

במהלך חייהם, המזונות שכל נבדקי המחקר האוכל נרשמו בהנחה כי מדובר במדד מדויק של צריכת מזון במשך כל המחקר. ואז המחלות שכל נבדק פיתח במהלך חייו נרשמו בדגש על מתי ולמה הם מתו.  הנתונים התזונתיים נותחו כדי לגלות בדיוק אילו חומרים מזינים נאכלו בעודף על ידי אלה שמתו ממחלות ספציפיות.

שיטה זו מבוססת על הנחה מכרעת אחת – כי מחלות נפוצות נגרמות על ידי צריכת יתר של חומר תזונתי יחיד (ללא גורם אחר שמשחק כל תפקיד).   כתוצאה מכך ה"הוכחה" בשיטה זו מבוססת על הטיעון המעגלי שמוצג להלן:

סוכרת

אבל אם הנחת הליבה שגוייה, השיטה צפויה לגרום לנו להסיק מסקנות שווא. עם השלכות הרסניות.  אבל המגבלה האמיתית של שיטת ניסוי זו היא, שהיא לא יכולה להתעלם ממה שאנו מכנים "הטיית בחירה", לא ניתן להוכיח כי חומר מזין יחיד גורם למחלה ספציפית. הטיית בחירה פירושו פשוט כי רכיב מזון יחיד שנרצה לחקור – למשל לאכול פחות מ -5 ביצים ביום – לא יכול להיות מבודד מהתנהגויות ובחירות אחרות המתקיימים אצל בני אדם שבוחרים לאכול פחות (או יותר) מ -5 ביצים ביום.

במילים פשוטות, אדם לאכול 6 ביצים ביום עשוי להיות יוצא דופן במובנים רבים אחרים מאשר רק מסירותו לאכול ביצים.   וכתוצאה מהתמכרות הביצים שלו, מהם מזונות שיבחר להימנע מהם וכיצד הבחירה שלו גם משפיעה על הבריאות לטווח הארוך?

המציאות מראה כי אנשים בריאים מבצעים מגוון של בחירות בריאותיות – הם נוטים לאכול את המזונות שנאמר להם שהוא בריא; הם מתעמלים על בסיס קבוע והם נמנעים מעישון וממשקל יתר.  איך אי פעם נוכל לדעת אם הבריאות שלהם היא כתוצאה מהפעילות הגופנית שלהם ושמירה על משקל והימנעות מעישון, ולא בחירתם להימנע מאכילת מזון מסוים? אכן אין זה מן הנמנע כי הדיאטה "הבריאה" שלהם באמת עשויה להיות לא בריאה, אם השפעה מזיקה זו "מאוזנת" בספורט, הרזייה והימנעות מעישון.

הנקודה היא שאנחנו לא יכולים להמשיך להצדיק מתן ייעוץ תזונתי מבוסס אך ורק על ממצאים ממחקרים תצפיתיים כשאי אפשר להוכיח סיבתיות.   במיוחד כאשר ככל שאימצנו את שיטה זו,  התפתחה במהירות מגיפת ההשמנה / סוכרת סוג 2,  גדלה והפכה מגיפה עולמית.

ואכן אני טוען שהסיבה שאנו עומדים בפני מגיפה בלתי נשלטת עולמית של סוכרת / השמנה כרגע, היא משום שקידמנו קווים מנחים תזונתיים המבוססים אך ורק על "ראיות" ממחקרים תצפיתיים מבלי להכיר כי מחקרים ניסויים מבוקרים (RCTs) לא רק שלא תמכו במסקנות אלה אלא אולי אף הפריכו אותם.

הפתרון בעיניי הוא שאנחנו צריכים לתת ייעוץ תזונתי לאנשים עם סוכרת, סוג 2 במיוחד, המבוסס על הבנתנו את הפתו פיזיולוגיה-הבסיסית של המצב, לא על מידע כוזב שמספקים מחקרים אפידמיולוגיים שלא יכולים להוכיח סיבתיות .  אני טוען כי ידועות מספר תכונות של הביולוגיה החריגה של סוכרת סוג 2 בודאות. ואלה הן:


1.   לאנשים עם סוכרת סוג 2 אין סבילות לפחמימות.   לכן זה הגיוני להגביל צריכת הפחמימות בתזונה שלהם ככל האפשר.

סוכרת2.   לאנשים עם סוכרת סוג 2 אין סבילות לפחמימות כי יש להם עמידות לאינסולין. המשמעות היא שללא הרף יופרש אינסולין בתגובה לפחמימה (וכן בתגובה לחלבון, במידת מה).  לפיכך סוכרת סוג 2 היא מחלה של עודף אינסולין (hyperinsulinaemia). ריבוי סיבוכים המתפתחים במצב זה, ובייחוד חסימת עורקים, הם תוצאה של עודף אינסולין זה (גם מחלות כבד שומני לא- אלכוהולי NAFLD).

3.   לאנשים עם סוכרת סוג 2 המטופלים באינסולין יש החמרה לטווח ארוך יותר מאלה שמטופלים במעט או ללא אינסולין. הסיבה לכך היא כי יותר אינסולין (המופרש מהלבלב או מוזרק מבחוץ) מחמיר את התנגודת לאינסולין ויוצר מעגל קסמים: עמידות לאינסולין דורשת יותר אינסולין אשר בתורו מייצר יותר עמידות לאינסולין, ומחמיר סוכרת סוג 2.

4. מטרת הטיפול בסוכרת סוג 2 (כמו גם סוכרת סוג 1 (T1DM)) חייבת להיות צמצום השימוש באינסולין, המופרש מהלבלב או מוזרק. התערבות תזונתית בצורה של צריכת הפחמימות מוגבלת מאוד עם צריכת חלבון מתונה וצריכה גבוהה של שומנים בריאים תצמצם הפרשת אינסולין ותפחית היפראינסולנמיה (עודף אינסולין). זהו סוג תזונה בה השתמשו בכל הילדים עם סוכרת סוג 1 לפני גילוי האינסולין בשנת 1920 המוקדמות.

5. מבין שלושת המאקרונוטרייינטים התזונתיים, רק פחמימות הן אינן חיוניות. כלומר, הדרישה התזונתית היומית המינימאלית עבור פחמימות היא אפס גרם ליום.

6. גם אצל אנשים עם סוכרת סוג 2 שצורכים 25-50 גרם פחמימות ליום, הכבד מייצר עודף של גלוקוז (מחלבון ושומן).   כתוצאה מכך ריכוזי הגלוקוז בדם גבוהים בסוכרת סוג 2 – אחת תכונות ההיכר באבחון המחלה.

סוכרת7. האמירה כי גלוקוז הוא הדלק היחיד לפעילות המוח האנושי היא שגויה – למוח יש יכולת גדולה להשתמש בדלקים חלופיים, קטונים ולקטאט לצרכי האנרגיה שלו. המסקנה כי אנשים עם סוכרת סוג 2 חייבים לאכול פחמימות כדי להבטיח תפקוד מוחי תקין גם הוא שגוי. למעשה ספיגת הגלוקוז במוח כבר אופטימלית בריכוז של 1.5mmol לליטר גלוקוז בדם ,  ואילו ריכוזי הגלוקוז בדם גם בחולים סוכרת סוג 2 שצורכים 25-50g פחמימות ליום הן לעתים רחוקות יותר מ- 5mmol לליטר .

8. גם בקרב אנשים בריאים וגם בחולי סוכרת סוג 2, הנתון החשוב ביותר של ריכוז הסוכר בדם ובעיקר העלייה אחרי ארוחות, כולל עליית ריכוז אינסולין בדם, הוא כמות הגלוקוז הנספג מהמעי. אשר בתורו היא פונקציה ישירה של כמות הפחמימות שנצרכו.

9. כך שהגיוני בהחלט כי ההתערבות המכרעת בהסדרת רמת הסוכר בדם (ואינסולין) אצל אנשים עם סוכרת סוג 2, הוא להגביל את כמות הפחמימות שמייעצים להם לאכול. צום לסירוגין הוא טכניקה נוספת על מנת להבטיח כי ריכוז האינסולין בדם יישאר נמוך.

 10. אבא שלי לא מת (ואני גם לא) מפני שהמוח שלו לא קיבל מספיק גלוקוז. הוא מת כי הוא פיתח מחלת חסימת עורקים . לפיכך מניעת הסיבוכים הקטלניים בסוכרת סוג 2 מחייבת אותנו להבין מה גורם מחלות כלי דם בסוכרת סוג 2.

11. נזק העורקים המתרחש בסוכרת סוג 2 נובע ממצב תמידי של היפראינסולנמיה הקשור ברמות גבוהות של הגלוקוז בדם וריכוזי שומנים בדם, שנקשרים גם לכבד שומני- NAFLD. סמני דם המפתח של טרשת עורקים הם כדלקמן:

  • ריכוזים גבוהים של גלוקוז ואינסולין בצום בדם
  • ריכוזים גבוהים של המוגלובין מסוכרר (HbA1c)
  • ריכוזים גבוהים של טריגליצרידים בדם וריכוזי apoB
  • ריכוזי HDL כולסטרול נמוכים
  • מספרים גבוהים של חלקיקי LDL קטנים, צפופים, מחומצנים (תבנית B)
  • NAFLD שמוצג על ידי אנזימי כבד גבוהים בדם וראיות של כבד שומני בסריקות שונות.

12. כל סמנים אלה מוחמרים על ידי תזונה עשירה בפחמימות ומשופרים על ידי תזונה עשירה בשומנים בריאים ודלה בפחמימות (~ 25 גרם פחמימות ליום).

לפיכך נראה לי ברור מה תזונה לחולי סוכרת סוג 2 צריכה להיות. זה בטח לא-מדע טילים! על סמך ראיות מדעיות חזקות אלו, עשיתי את הבחירה שלי. אבל אני תמיד פתוח לשינוי, אם יגיע מידע חדש, מבוסס על עדות מדעית אמינה משיטות מדעיות חזקות כראוי, שיראה כי קיימת אפילו דרך טובה יותר.

סימוכין: Freemantle S. Diabetes: A Global Epidemic. Longevity.  July 2016, pp 37-48

  • ד"ר טים נוקס הוא פרופסור בגמלאות באוניברסיטת קייפטאון ויו"ר קרן נוקס.   הוא מחברם של שני ספרים בנושא תזונה – The Real Meal Revolution and Raising Superheroes- כמו גם Lore of Running אשר נבחר לאחרונה כספר ה-9 הטוב ביותר אי פעם אודות ריצה.
  • בלוג זה מופיע באתר קרן נוקס  והשימוש בו באישורו.
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s