ד"ר ג'ייסון פונג – צום – אוטופאגיה – חלק כה

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

מה זה אוטופגיה? מקור המילה הוא מיוונית אוטו (עצמי) ופגיה (לאכול). המילה פשוטה כמשמעה היא לאכול את עצמך. בעיקרו של דבר, זהו המנגנון של הגוף להיפטר מכל התאים המקולקלים, המנגנונים התאיים הישנים (אברונים, חלבונים וקרום תא) אשר אין מספיק אנרגיה כדי לקיים אותם. זהו תהליך מוסדר ומסודר להיפטר ולמחזר מרכיבים תאיים.junker_sot_up

יש תהליך דומה, ידוע יותר,  ששמו מוות מתוכנת של תאים. תאים, לאחר מספר מסוים של חלוקות, מתוכנתים למות. גם אם זה נשמע בהתחלה מקאברי, יש צורך להבין כי תהליך זה הוא חיוני לשמירה על בריאות טובה. לדוגמה, נניח שאתה הבעלים של מכונית. אתה אוהב את המכונית הזו. יש לך זכרונות נפלאים ממנה. אתה אוהב לנהוג בה.

אבל אחרי כמה שנים, היא מתחילה להיראות קצת חבוטה. אחרי עוד זמן, היא כבר לא נראית משהו. המכונית עולה אלפי דולרים מדי שנה רק כדי להחזיק אותה. היא מתפרקת כל הזמן. האם עדיף לשמור אותה אצלך כאשר היא רק גרוטאה? ברור שלא. לכן אתה תיפטר ממנה ותקנה מכונית חדשה ונוצצת.

אותו הדבר קורה בגוף. התאים הופכים ישנים ומקולקלים. עדיף שהם יתוכנתו למות כאשר הם כבר לא שימושיים. זה נשמע ממש אכזרי, אבל אלה הם החיים. זהו  התהליך של אפופטוזיס, שבו תאים עתידים למות לאחר פרק זמן מסוים. כמו מכונית ליסינג. אחרי פרק זמן מסוים אתה נפטר מהמכונית, לא משנה אם היא עדיין עובדת או לא. ואז אתה מקבל מכונית חדשה. אתה לא צריך לדאוג שהיא תתפרק בזמן הגרוע ביותר.

אותו התהליך קורה גם ברמה תוך תאית. אתה לא בהכרח צריך להחליף את המכונית כולה. לפעמים, פשוט צריך להחליף את המצבר, לזרוק את הישן ולקבל אחד חדש. זה קורה גם בתאים. במקום להרוג את התא כולו (אפופטוזיס), אתה רוצה רק להחליף חלקים מסוימים בתא. זהו התהליך של אוטופגיה, שבו אברונים תת תאיים נהרסים וחדשים נבנים כדי להחליף אותם. קרום תא ישן, אברונים ופסולת תאית אחרת ניתנים להסרה. הדבר נעשה על ידי שליחתם אל הליזוזום שהוא אברון מיוחד המכיל אנזימים לפירוק חלבונים.zh10080957560005

אוטופגיה תוארה לראשונה בשנת 1962, כאשר חוקרים ציינו עלייה במספר הליזוזומים (החלק בתא שהורס דברים) בתאי כבד חולדה לאחר עירוי גלוקגון. המדען הזוכה בפרס נובל, כריסטיאן דה דובה, טבע את המונח אוטופגיה. תת חלקים תאיים וחלבונים שאינם בשימוש מסומנים להשמדה ולאחר מכן נשלחים אל הליזוזומים כדי לסיים את העבודה.

אחד הרגולטורים המרכזיים של אוטופגיה הוא קינאז הנקרא המטרה של רפמיצין ביונקים (mTOR).כאשר mTOR מופעל, הוא מדכא אוטופגיה, וכאשר הוא רדום, הוא מקדם אותה.

מניעת מזון היא המפעיל המרכזי של אוטופגיה. זכרו כי גלוקגון הוא הורמון מנוגד לאינסולין. זה כמו המשחק ששיחקנו כילדים – "יום ההפך". אם אינסולין עולה, גלוקגון יורד. אם אינסולין יורד, גלוקגון עולה. כאשר אנו אוכלים האינסולין עולה והגלוקגון יורד. כאשר אנחנו לא אוכלים (צמים) האינסולין יורד והגלוקגון עולה. עלייה זו של גלוקגון מגרה את תהליך האוטופגיה. למעשה, צום (מעלה גלוקגון) מספק את הדחיפה העיקרית הידועה לאוטופגיה.

זהו למעשה סוג של טיהור תאי. הגוף מזהה ציוד תאי ישן וירוד ומסמן אותו להשמדה. ההצטברות זאת של זבל יכולה להיות אחראית על רבות מהשפעות ההזדקנות.

צום הוא למעשה הרבה יותר מועיל מאשר רק מגרה אוטופגיה. הוא עושה שני דברים טובים. על ידי גירוי אוטופגיה, אנו מפנים את כל הזבל הישן שלנו, חלבונים וחלקים תאיים. במקביל, צום גם מגרה את הורמון הגדילה, אשר אומר לגוף שלנו להתחיל בייצור חלקים חדישים לגוף. כך אנחנו באמת נותנים לגופנו את השיפוץ המלא.

הרי צריך להיפטר מהדברים הישנים לפני שאפשר להכניס דברים חדשים. תחשוב על שיפוץ המטבח שלך. אם יש לך דגם ישן, מחורבן בסגנון שנות השבעים, ארונות בירוק סיד שיושבים סביב, אתה צריך להשליך אותם לזבל לפני שמכניסים חדש במקומו. התהליך של ההרס (ההסרה) הוא חשוב בדיוק כמו תהליך היצירה. אם אתם תנסו להכניס ארונות חדשים מבלי להוציא את הישנים, זה יהיה די מכוער. ולכן צום למעשה יכול להפוך את תהליך ההזדקנות כולו על ידי היפטרות מזבל תאי ישן והחלפתו בחלקים חדשים.

אוטופגיה זה תהליך עם פיקוח הדוק. אם הוא יפעל באמוק, הוא יצא מכלל שליטה, זה יזיק, לכן הוא חייב להיות מבוקר בקפידה. בתאי יונקים, דלדול מוחלט של חומצות אמינו הוא איתות חזק עבור אוטופגיה, אבל התפקיד של חומצות אמינו בודדות הוא יותר מגוון. עם זאת, רמות חומצות האמינו בפלזמה משתנות רק במקצת. איתות חומצת האמינו ואיתות הורמון הגדילה / אינסולין נחשבים כנפגשים על מסלול mTOR – המכונה לעתים הרגולטור העיקרי של איתות חומרי המזון.

במהלך אוטופגיה, מרכיבי תא פגומים וישנים מפורקים לרכיבי חומצות אמינו (חומרי הבניין של חלבונים). מה קורה עם חומצות אמינו אלה? בשלבים המוקדמים של הרעב, רמת חומצת אמינו מתחילה לעלות. הגוף חושב כי חומצות אמינו אלה הנגזרות מאוטופגיה מועברות אל הכבד לצורך גלוקונאוגנזה. הן יכולות גם להתפרק לגלוקוז דרך מעגל קרבס (TCA). הגורל האפשרי השלישי של חומצות אמינו אלה הוא שילובם בחלבונים חדשים.

ההשלכות של צבירת חלבונים פגומים וישנים בכל המקום ניתן לראות בשני מצבים עיקריים – מחלת אלצהיימר (AD) ו-סרטן . מחלת אלצהיימר כרוכה בהצטברות חריגה של חלבונים – בין אם בטא עמילואיד או חלבון טאו אשר נדבקים למערכת המוח. לכן הגיוני כי תהליך כמו אוטופגיה שיש לו את היכולת לנקות חלבונים ישנים, יוכל למנוע ההתפתחות של מחלת אלצהיימר.

מה מכבה אוטופגיה? אֲכִילָה. גלוקוז, אינסולין (או ירידה גלוקגון) וחלבונים כולם מכבים את התהליך הזה של ניקוי עצמי. לא צריך הרבה. אפילו כמות קטנה של חומצות אמיניות (לאוצין) יכולה להפסיק מהלך אוטופגיה. אם כך התהליך הזה של אוטופגיה הוא ייחודי לצום – משהו שלא נמצא בהגבלת קלורית פשוטה או בדיאטה.

ישנו כאן איזון, כמובן. אתם תחלו מיותר מדי אוטופגיה כמו גם ממעט מדי. זה מחזיר אותנו אל המחזוריות הטבעית של החיים – חגיגה וצום. לא דיאטה קבועה. זה מאפשר צמיחת תאים במהלך אכילה, וטיהור תאי במהלך הצום – איזון. החיים הם למעשה איזון.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s