ד"ר ג'ייסון פונג – חלב – האם זה רע לגוף ?

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

המחקר האחרון שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי על צריכת חלב יצר כמה גלים. צריכת חלב מעודדת בהרחבה (על ידי רפתנים למשל) למניעת בריחת סידן ושאר יתרונות בריאותיים. אנחנו נותנים את זה לילדים שלנו, מאמינים שזה יגרום להם להיות גבוהים, חזקים ופחות שמנים. עם זאת, הראיות אשר מגבות אמונות אלה נדירות באופן מפתיע.

ההנחיות התזונתיות של אמריקה (Dietary Guidelines for America), למשל מייעצות לצרוך 3 כוסות חלב ליום כדי לקבל מספיק סידן. רוב האנשים כוללים גם ויטמין D כאחד היתרונות, אבל כמובן, החלב לא מכיל באופן טבעי ויטמין D. הוא מוסף רק לאחר מכן והוא לא חלק מהחלב עצמו. לייעץ לאנשים לשתות חלב כדי לקבל ויטמין D הוא כמו לייעץ לאנשים לשתות מי ויטמינים כדי לקבל ויטמינים. זה לא הגיוני. אם אתה רוצה ויטמין D, אז קח תוסף. זה אותו הדבר כמו לקבל אותו עם חלב.

בכל אופן, דיברנו על חלב לאחרונה בסעיף החלבון. הנה סיכום מהיר. חלבון חלב, בזמן שהוא נמוך באינדקס הגליקמי, הוא גבוה באופן מפתיע במדד האינסולין. עם זאת, מחקרי מתאם בקנה מידה גדול הם דו-משמעיים בשאלה האם הוא גורם לעלייה במשקל או לא. זאת, משום שחלב הוא גירוי חזק להשפעת אינקרטין, שגם מייצר שובע דרך השפעתו על ריקון קיבה.

במחקר שנערך לאחרונה, המחברים מאוניברסיטת אופסלה בשוודיה בחנו שתי קבוצות גדולות מאוד – שבדים שעברו ממוגרפיה וגברים שוודיים מעורבים. תקופות מעקב של 10-20 שנים ולמעלה מ-100,000 משתתפים. הנושא כאן לא היה השמנת יתר, אלא שברים ותמותה כוללת.

איפה אנשים מקבלים את הרעיון כי שתיית חלב טובה לעצמות? בעיקר, מהטלוויזיה. היו למעשה מעט מאוד נתונים שתמכו באמונה זו. נראה שזה בעיקר מבוסס על העובדה שיש בחלב סידן ויש בעצמות סידן, כך ששתיית חלב חייבת להיות טובה לעצמות. ואכילת כליות היא טובה לכליות. ואכילת כבד היא טובה לכבד. מבריק.

בכל מקרה, סידן טוב לעצמות היא סוג של בועה שהתפוצצה לפני כמה שנים. בשנת 2006, יוזמת בריאות הנשים הפיצה תוצאות מחקר אקראי של תוספי סידן בתוספת ויטמין D על הסיכון לשברי ירך. מעל ל-36,000 נשים השתתפו בניסוי הענק והיקר הזה. חבל שהתעלמו לחלוטין מהתוצאות. בעוד צפיפות העצם עלתה (yay!), שיעור השברים בירכיים לא ירד.

כמה נקודות לעובדה שהירידה בשברים בירך היתה כמעט משמעותית (יחס סיכון 0.88), היא הזנחה שהיו יותר שברים במקומות אחרים והשיעור הכולל של השברים היה קרוב יותר לאחד (0.96). במילים אחרות, תוספי סידן עשויים לגרום לצפיפות העצם להיראות טוב יותר, אבל לא באמת עושים טוב יותר מבחינה קלינית. סידן עשוי לתת לרופא להרגיש טוב יותר, כי הוא/היא מטפל בך, אבל זה לא הופך את המטופל לטוב יותר.

יתר על כן, מחקר גדול זה היה מסוגל לזהות סיכון עיקרי של התוספים בהגדלת האבנים בכליות. אמנם זה לא סיבוך מסכן חיים, כשיש סלעים קטנים במערכת המין והשתן של מישהו, אבל זה גם לא כיף. אפילו יותר גרוע, זה היה הכל בגלל גלולות סידן טיפשיות שלא עובדות בכל מקרה.

אבל, כמו תמיד, כאשר ניסויים לא מראים את מה שאנחנו מצפים מהם, אנחנו מתעלמים מהם והופכים אותם לתירוצים. אז סידן המשיך להשפיע באופן נרחב כמה שנים. אבל הראיות היו כבר יותר מדי משמעותיות מכדי להתעלם מהם. וכמה שנים לאחר מכן, היתה עלתה דאגה שתוספי סידן הגדילו את הסיכון למחלות לב ב 25-30%.

לבסוף, הגיע הזמן למשוך את התקע. כוח המשימה של שירותי המניעה האמריקאיים הסירו תוספי סידן מהרשימה המומלצת שלהם בפברואר 2013. בעוד ההמלצה הרשמית היתה "חוסר ראיות מספיקות", זה בסה"כ היה בשביל "למשוך את השטיח" מתחת להמלצה ארוכת שנים כמו זו. אז ככה סתם, תוספי סידן יצאו. אבל ההמלצה לשתות חלב התבססה על התמונה הבריאה שלו. טענות מוגזמות בשפע בספרות, ששלוש/ארבע כוסות חלב ביום יחסכו 20% מעלות טיפול רפואי כולל באוסטאופורוזיס.

כמובן, אוסטאופורוזיס מעולם לא היתה מחלה של מחסור בסידן. במדינות בהן הצריכה הנמוכה ביותר של סידן היו שיעורי אוסטאופורוזיס הנמוכים ביותר. היפנים, למשל, צורכים כמות סידן יומית כ 1/3 מהאמריקאים. עם זאת, התמותה שלהם מאוסטאופורוזיס היא בקושי 1/10 מזו של ארה"ב. זה לא היה עד שהיפנים עברו לארה"ב, עם צריכה גבוהה יותר של סידן גם עלתה אצלם כמות האוסטאופורוזיס. זה גם לא אומר שסידן גבוה גורם ליותר אוסטאופורוזיס, אך סידן גבוה יותר בהחלט לא מגן נגדה.

מכיוון שאוסטאופורוזיס לא נגרמה על ידי מחסור בסידן, אין שום סיבה להאמין שתוספת סידן יגן ממנה.

חלב BMJ

חוקר בשוודיה החליט לחפש קצת יותר. חלב, הם אומרים, יכול להיות גם עם השפעות מזיקות. זה המקור העיקרי של D-גלקטוז. בחיות מעבדה, חומר זה מאוד מזיק כיוון שהוא מגביר את הלחץ החמצוני. בגבינה ובמוצרי חלב מותססים (יוגורט) ואין רעלן פוטנציאלי זה. רוב המטה-האנליזות לא הפרידו את החלב ממוצרי חלב אחרים.

מה שהם מצאו היה הלם. כל כוס נוספת של חלב לנשים לא הפחיתה את הסיכון לשברים, היא רק העלתה אותו! שתיית 3 או יותר כוסות ביום כמעט הכפילה את הסיכון לשברי ירך. לא רק זה, אבל הסיכון למוות היה גבוה באופן משמעותי. חלב לא היה טוב, הוא היה רע. בגברים, הקשר היה חלש בהרבה, אם כי עדיין היה סיכון מעט גבוה יותר.

אם משנה לכם, זה רק מחקר מתאם. זה לא מוכיח שחלב גורם לשברים. זו יכולה להיות תוצאה של סיבתיות הפוכה. זה אומר שאותן נשים שהיו בסיכון גבוה יותר לשברים שתו יותר חלב כדי לנסות למנוע את זה. מחקר מתאם יכול רק ליצור השערות.

מה שזה אומר הוא שאנחנו לא צריכים לייעץ לאנשים לשתות חלב. אנחנו פשוט לא יודעים אם זה מזיק או מועיל. בהעדר הידע, ההוראה העיקרית היא "קודם אל תגרמו נזק". זה אומר, אם אתה אוהב חלב, שתה אותו. אם לא, אז אל תשתה אותו. אחרי הכל, יש רק מין אחד של אורגניזם חי ששותה חלב אחרי שהוא נגמל ממנו ואלה בני אדם. אולי אנחנו חושבים שאנחנו הרבה יותר חכמים מאמא אדמה. אבל איכשהו, אני בספק.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s