מארק סיסון – למה לצום? – סרטן – חלק ב

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום מיכל גביש.

"לכל אחד או אחת יש רופא בתוכו או בתוכה; עלינו רק לסייע לו בעבודתו. כוח הריפוי הטבעי בתוך כל אחד מאיתנו הוא הכוח הגדול ביותר בהבראה. המזון שלנו צריך להיות התרופה שלנו. התרופה שלנו צריכה להיות האוכל שלנו. לאכול כאשר אתה חולה הוא להאכיל את המחלה שלך" –  היפוקרטס

ו:

"במקום להשתמש בתרופה, עדיף שתצום יום" – פלוטארכוס

או אפילו:

"לא דגנים (או מזון כלבים) היום, תודה. אני מרגיש קצת חולה "- פידו

במשך אלפים על גבי אלפים של שנים (כאשר אנשים הסובלים מעודף משקל, שלא לדבר על השמנת יתר, היו נדירים למדי), צום טיפולי היה פרוטוקול נפוץ לריפוי של מחלות רבות. מחכמים מפורסמים כמו אפלטון, אריסטו, היפוקרטס ופלוטארכוס המצוטטים לעיל, חולי סרטן שאינם מסוגלים לאכול במהלך כימותרפיה, עד לכלבים וחתולים שפתאום מאבדים את התיאבון הרעבתני של פעם כשהם חולים, זה נראה כאילו התגובה הטבעית ואולי הטיפול במחלה זה להפסיק לאכול במשך זמן מה.

כעת, "טבעי" הוא לא תמיד טוב. "אם" אינו בהכרח "צריך". אבל אני חושב שהשנות תופעה זו בכל המקרים בטבע שאנחנו מסתכלים בהם קצת יותר מקרוב אם יש או אין, יש בזה משהו. מתינוקות ששמים חפצים שהם מצאו על הקרקע בתוך הפה כדי להכיר לגופם חיידקים, למרימי משקלות המשתוקקים לבשר לאחר אימון קשה כדי להשיג חלבון לשרירים הרעבים, לנשים בהריון שחוות סלידת מזון חזקה כדי למזער את הסיכוי להחדרת רעל לעובר הגדל, אני לרוב בדעה שיש בדרך כלל הסבר פיסיולוגי לרוב התשוקות וההתנהגויות המוזרות שלנו. אני לא רואה שום סיבה מדוע לירידה פתאומית של התיאבון לא יהיה הסבר דומה – במיוחד כזה שעובר בין המינים. מה לגבי דילוג על ארוחות ליום או יומיים כדי לתת דחיפה לריפוי פנימי בדרך כלשהי? האם זה באמת כל כך מופרך? אתה כבר יודע איפה אני עומד בחשיבות הפקת לקחים מצפייה בבעלי החיים הסובבים אותנו, ואני חושב שגם עכשיו זה לא שונה.

למזלנו, אנחנו לא רק מעופפים מסביב ומנחשים. vמדע vמודרני הואיל לחקור את התופעה, במיוחד שווה להשקיע בנוגע לסרטן. לדברי וולטר לונגו, חוקר סרטן מאוניברסיטת דרום קליפורניה, "תאים נורמלים" נכנסים למצב הישרדות בזמן רעב. הם מציגים "התנגדות קיצונית ללחצים" עד סוף "התקופה הרזה", בדומה לבעלי חיים במצב שינה. תאים סרטניים, לעומת זאת, הם תמיד "פעילים". "המטרה" שלהם היא לגדול, להתרבות ולצרוך משאבים. לתאים סרטניים אין מצב הישרדות לעבור אליו. אם זה המקרה, צום צריך גם לשפר את העמידות שלנו לסרטן ואת היכולת של הגוף שלנו לשרוד את זה (ואת הטיפולים שננקטו נגדו, כמו כימותרפיה).

למרות שניסויים בבני אדם הם זעומים (אתה לא בדיוק יכול להזריק לאנשים תאי סרטן ולאחר מכן לנסות את הפרוטוקולים הטיפוליים השונים), המחקר בבעלי החיים הוא מסקרן. בואו נסתכל בספרות, מה דעתכם?

מחקרים בעלי חיים

באחד מהמחקרים המוקדמים ביותר, ארבעים ושמונה חולדות פוצלו לשתי קבוצות של עשרים וארבעה. קבוצה אחת אכלה כרצונה במשך שבוע, ואילו הקבוצה האחרת עברה לתזונת צום חלופי. לאחר שבוע של הפרוטוקולים התזונתיים האלה, לשתי הקבוצות הוזרקו תאים עם סרטן השד. תשעה ימים לאחר ההזרקה, 16 מתוך 24 החולדות שצמו נשארו בחיים, ואילו רק חמש מתוך 24 החולדות שאכלו כרצונן שרדו. עשרה ימים לאחר ההזרקה, רק שלוש מהחולדות שהוזנו כרצונן מתוך ה 24 שרדו; 12 מתוך 24 החולדות שצמו נשארו בחיים. פער די גדול, נכון?

זה היה בשנת 1988. עד סוף שנות התשעים לא נערכו עוד מחקרים מבטיחים כאלה. עד לרגע שלונגו התחיל לחקור ברצינות את התופעה של התנגדות תאית מוגברת ללחץ חמצוני במהלך צום. הוא חשב שבגלל שכימותרפיה מפעילה את השפעותיה על הסרטן על ידי גרימת סטרס חמצוני (לכל התאים, ולא רק לאלה הסרטניים), וצום מפעיל מצב הישרדות בתאים נורמלים, אבל לא בתאי סרטן, הוא ערך מחקר על עכברים כדי לקבוע אם צום מגן על תאים נורמלים מתופעות הלוואי של כימותרפיה תוך השארת תאי הסרטן רגישים לטיפול. עכברים מוכי גידול צמו או אכלו כרצונם בדרך כלל 48 שעות לפני מנה גדולה של כימותרפיה. מחצית מהעכברים שהוזנו רגיל מתו מהרעלת הכימותרפיה, בעוד שכל העכברים שצמו שרדו (PDF). יתר על כן, צום לא שיפר את שיעור ההישרדות של תאים סרטניים, כלומר הוא רק הגן על התאים הנורמלים, הבריאים.

המחקר נמשך. לונגו מצא כי "לחץ התלוי ברעב" מגן על תאים נורמלים, אבל לא על תאי סרטן, מפני ההשפעות של כימותרפיה. גם "שינוי" למשטר צום ביום חלופי, שבו עכברים קבלו 15% מהקלוריות הרגילות שלהם בימי "צום", היה שיעורי התפשטות מופחת של תאים סרטניים.  משטר צום של "85%" היה אפילו יותר יעיל מאשר 100% מלאים. ולאחרונה, לונגו ושותפיו מצאו כי צום מעכב את הצמיחה של גידולים תוך הגדלת הרגישות של תאים סרטניים להשפעות של כימותרפיה – על פני מגוון רחב של סוגי גידולים והכי חשוב, הם הגיעו למסקנה כי משטר צום יכול "פוטנציאלית להחליף או להגדיל את היתרונות הקיימים בכימותרפיה"! זה לא איזה גורו של דיאטה אופנתית מטורפת שמשפריץ חוכמה מסורתית עתיקה, אנשים. זה חוקר סרטן.

מחקרים אנושיים

יש רק אחד שאני מודע לו: מקרה מחקר מ 2009 שהניב תוצאות מבטיחות. עשרה חולי סרטן – ארבעה בסרטן השד, שניים עם סרטן הערמונית, אחת עם שחלות, ריאות, רחם, וסרטן הוושט – עברו צום לפני ואחרי טיפול כימותרפי. זמני הצום נעו בין 48-140 שעות לפני ו5-56 שעות אחרי; כולם הרגישו בהפחתת תופעות לוואי של כימותרפיה.

במקרה הראשון, אישה בת 51 עם סרטן השד עשתה סיבוב ראשון של כימותרפיה במצב צום של 140 שעות. מלבד יובש בפה, עייפות, ושיהוק, היא הרגישה מספיק טוב כדי ללכת לעבודה ולחזור לפעילות היומית הרגילה שלה. לשני סיבובים שלאחר מכן, היא לא עשתה צום ובמקום אכלה את התזונה הרגילה שלה, ותופעות הלוואי היו בולטות מאוד – עייפות חמורה, שלשול, חולשה, כאבי בטן, בחילות – מה שמנע ממנה לשוב לעבודה. לסיבוב הרביעי של הכימותרפיה, היא צמה, ותופעות הלוואי היו ממוזערות שוב. זה לא רק השפעות סובייקטיביות שהשתפרו עם צום, אלא גם הסימנים הפיסיולוגיים. סך תאי הדם הלבנים, ספירת נויטרופילים כללית וספירת טסיות דם היתה גבוהה יותר לאחר כל משטרי הצום.

עם זאת, ניסויים נוספים בבני אדם נמצאים בעיצומם. אני מקווה שבסופו של דבר אדע אם אובדן התיאבון המדווח לרוב במהלך טיפול כימותרפי הוא באג או בעצם תכונה שעוזרת (באופן אישי אני דוגל באחרון).

מנגנוני הגנה אפשריים אחרים של מניעה

שיפור ברגישות לאינסולין. כפי שהראיתי בפוסט של השבוע שעבר על צום וירידה במשקל, צום לסירוגין משפר את הרגישות לאינסולין ומפחית את התנגודת לאינסולין. עמידות לאינסולין נקשרה למספר סוגי הסרטן, כולל ערמונית, שד ולבלב. תסמונת מטבולית, שגם אותה צום מונע או מצמצם, היא גם קשורה לסרטן באופן כללי.

אוטופגיה. בעוד שאוטופגיה- התהליך שבו תאים "מנקים" "זבל תאי" – יש מערכת יחסים מורכבות עם סרטן, זה בדרך כלל תהליך חיובי שמגן על תאים מסטרס חמצוני מופרז. צום הוכח כגורם אוטופגיה עצבית "עמוקה", כמו גם אוטופגיה כללית.

צום לעומת הגבלת קלוריות.

זה נכון שהגבלת קלורית נראית כמציעה יתרונות אנטי-סרטניים, אבל יש כמה דרכים שבהן צום יכול להיות מעולה:

1. צום (תקופות חריפות של הגבלת קלוריות) הוא קל יותר מאשר CR (הגבלת קלוריות כרונית) עבור רוב האנשים כפי שציינתי בשבוע שעבר בפוסט, צום  עבור חלק – היא רק דרך, טבעית יותר קלה יותר, ללא מאמץ נוסף כדי להפחית את צריכת הקלוריות. שיכול לשלם דיבידנד ענק כשמדובר בירידה במשקל, ונראה סביר שזה יעזור למדי גם עם סרטן. אם הצום קל יותר מספירת הקלוריות כל הזמן, צום יעבוד טוב יותר.

2. צום הוא יעיל יותר בזמן קצר יותר. בעוד שמחקרים על הגבלת קלוריות ארכו שבועות וחודשים של CR, מחקרים על משטרי צום אורכים שעות וימים. ברוב המקרים, נראה שצום דורש הרבה פחות זמן על מנת להיות יעיל.

זה זמן מרגש עבור צום וחקר הסרטן. למרות שזה עדיין נתפס ברוב החוגים כשיטה "אלטרנטיבית", צום כעת נשקל ברצינות כטיפול אפשרי (משני ואפילו עיקרי) לסוגי סרטן שונים, כולל שד וערמונית. אני כבר לא יכול לחכות לראות מה יקרה בשנים הקרובות.

כמובן, התחושה שלי היא שהצום הוא גם קל יותר וגם יעיל יותר אם עשית את המעבר לתוכנית אכילה פליאוליטית. במילים אחרות, כאשר יש לך מערכת שריפת שומנים מוסדרת ואין הסתמכות על גלוקוז, רוב הבעיות האחרות שיכולות להיות בצום הן פחותות כאשר "בערת הסוכר" לא קיימת: אין רמות קורטיזול, אין איבוד חלבון שריר, הרעב שוכך באופן טבעי והאנרגיה יציבה.

מה זה אומר בשבילך – מי שיש לו סרטן ורוצה להיפטר ממנו או שאין לו סרטן והוא רוצה להישאר ככה? חוקרים כמו ולטר לונגו לא יכולים באופן רשמי להמליץ על צום לחולי סרטן, אבל זה נראה נסבל בהחלט ובעצם בטוח. אם אתה או מישהו שאתה מכיר חולים בסרטן, תציע צום כאסטרטגיה אפשרית. כל עוד אדם דואג שלאונקולוג יובהר המצב וכל המחקר הרלוונטי בנושא, זה יכול להועיל. ואם אתה כרגע ללא סרטן, שקול יישום צומות מדי פעם (לסירוגין), רק כדי להיות בטוח. אני יודע מתוך המחקר כמה הדברים פשוטים וזה כבר הצליח לשכנע אותי שזה בהחלט שווה ניסיון, ויש מעט אם בכלל חסרונות.

לאלו מכם הקוראים שמתרגלים צום כיום, האם היתרונות הפוטנציאלים מול הסרטן מניעים אותכם? אם אתם לא בצום כיום, אין בראיות אלה לגרום לך לרצות? תודה על קריאה!

הנה כל הסדרה לעיון קל:

למה צום? חלק ראשון – הרזיה

למה צום? חלק שני – סרטן

למה צום? חלק שלישי – אריכות ימים

למה צום? חלק רביעי – בריאות המוח

למה צום? חלק חמישי – תרגול

למה צום? חלק שישי – בחירת שיטה

למה צום? חלק שביעי – שאלות ותשובות

מארק יקר: נשים וצום לסירוגין

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s