ד"ר ג'ייסון פונג – צום – היסטוריה – חלק א

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום מיכל גביש.

צום הוא מסורת עתיקה שנוסתה זמן רב. זה היה שימושי לא רק לירידה במשקל, אלא גם לשפור הריכוז, להארכת חיים, למניעת אלצהיימר, למניעת עמידות לאינסולין ואף להפוך את תהליך ההזדקנות כולו. יש הרבה על מה לדבר, אז בואו נפתח סעיף "צום" חדש קטן.

אין שום דבר חדש מלבד מה שנשכח – מארי אנטואנט

השאלה שמתעלמים ממנה בתהליך הירידה במשקל היא "מתי אנחנו צריכים לאכול?" אנחנו לא מתעלמים מהשאלה של תדירות בכל מקום אחר. נופלים מבניין של 1000 רגל מעל האדמה פעם אחת סביר שזה יהרוג אותנו. אבל האם זה אותו הדבר כמו ליפול מקיר בגובה רגל אחד, 1000 פעמים? בהחלט לא. עם זאת, מרחק הנפילה הכולל הוא עדיין 1000 רגל.

טבעוני-צום

כל המזונות יגבירו את רמות אינסולין במידה מסוימת. אכילת המזונות הנכונים תמנע רמות גבוהות, אבל לא תעשה הרבה על מנת להגיע לרמות נמוכות מאד. כמה מאכלים, הם טובים יותר מאחרים, אבל כל המזונות עדיין מעלים אינסולין. המפתח למניעת תנגודת אינסולין הוא לקיים מעת לעת רמות נמוכות מאוד של אינסולין. אם כל המזונות מעלים אינסולין, אז התשובה היחידה היא התנזרות מלאה ומרצון של מזון. התשובה שאנחנו מחפשים היא, במילה אחת, צום.

צום

התשובה לשאלה מטרידה זו טמונה לא במגמת התזונה הנוצצת והחדשה ביותר, אלא במה שנוסה בהצלחה. במקום לחפש נס אקזוטי, נס דיאטתי חדש שעדיין לא נוסה, אנחנו צריכים להתמקד במסורות ריפוי עתיקות של העבר. עבר ררחחווקק. צום הוא אחת ממסורות הריפוי העתיקות ביותר בהיסטוריה האנושית. פתרון זה כבר נוסה על ​​ידי כמעט כל תרבות ודת על פני כדור הארץ.

בכל פעם שמציינים צום, תמיד יש את אותה תגובה של גלגול עיניים. רָעָב? זו התשובה? לא. צום היא חיה שונה לחלוטין. רעב הוא מניעה בלתי רצונית של מזון. זה לא מכוון, ולא מבוקר. לאנשים רעבים אין מושג מתי ומאיפה הארוחה הבאה שלהם תגיע. צום, מצד שני, הוא במקורו המנעות  מרצון ממזון, מסיבה רוחנית, מסיבה בריאותית, או מסיבות אחרות. זה ההבדל בין התאבדות ומוות מזקנה. שני המונחים לא צריכים להיות קשורים אחד עם השני. צום ניתן לעשות בכל תקופת זמן, מכמה שעות עד לחודשים ארוכים. במובן מסוים, צום הוא חלק מחיי היום יום. המונח ארוחת בוקר (באנגלית 'שבירת צום') הוא ארוחת שבירת הצום – שנעשית מדי יום.

צום הוא אחד ממסורות הריפוי העתיקות והנפוצות ביותר בעולם. היפוקרטס מקוס (460 עד 370 לפנה"ס) נחשב במידה רבה כאבי הרפואה מודרנית. בין הטיפולים שהוא קבע ודגל בהם היה הנוהג של צום, והצריכה של חומץ תפוחים. היפוקרטס כתב, "לאכול כאשר אתה חולה, הוא להאכיל את המחלה שלך". הסופר וההיסטוריון היווני העתיק פלוטארכוס (46 עד 120 אחרי הספירה) גם חזר כהד על תחושות אלה. הוא כתב, "במקום להשתמש בתרופה, עדיף שתצום היום". הוגים יווניים עתיקים, אפלטון ותלמידו אריסטו גם הם היו תומכים נלהבים בצום.

היוונים הקדמונים האמינו כי טיפול רפואי יכול להתבצע על ידי הטבע. בני אדם, כמו רוב בעלי החיים, לא אוכלים כאשר הם חולים. מסיבה זו, צום נקרא "הרופא הפנימי". "אינסטינקט" הצום שעושים כלבים, חתולים ובני אדם שנמנעים ממזון כשהם חולים. תחושה זו היא בהחלט מוכרת לכולם. קחו למשל את הפעם האחרונה שהייתם חולים בשפעת. כנראה שהדבר האחרון שרציתם לעשות זה לאכול. אז, נראה שצום הוא אינסטינקט אנושי אוניברסלי לצורות שונות של מחלות. כך הצום טבוע במורשת אנושית, וישן כמו האנושות עצמה.foodcoma

היוונים הקדמונים האמינו כי צום משפר יכולות קוגניטיביות. תחשבו על הפעם האחרונה שאכלתם ארוחת חג ההודיה עצומה. האם הרגשת יותר אנרגטיים ועירניים לאחר מכן? או, שהרגשתם ישנוניים וקצת מטומטמים? סביר יותר להניח שהאחרון. דם יגיע למערכת העיכול שלכם להתמודד עם הזרם העצום של מזון, ומותיר פחות דם שהולך למוח. תוצאה – תרדמת מזון.

ענקי רוח אחרים גם הם היו תומכים גדולים של צום. פיליפ פרצלסוס, המייסד של הטוקסיולוגיה ואחד משלושה האבות של הרפואה המערבית המודרנית (יחד עם היפוקרטס וגלנוס) כתב, "צום הוא התרופה הגדולה ביותר – הרופא הפנימי". בנג'מין פרנקלין (1706-1790), אחד מהאבות המייסדים של אמריקה וידוע כבעל ידע רחב בתחומים רבים כתב פעם ש"התרופה הטובה ביותר היא מנוחה וצום".

צום למטרות רוחניות נעשה באופן נרחב, ונשאר חלק מכמעט כל דת גדולה בעולם. ישו, בודהה ומוחמד הנביא שותפים לאמונה בכוחו המרפא של הצום. במונחים רוחניים, זה נקרא לעתים קרובות טיהור או ניקוי, אבל מעשית, זה מסתכם באותו הדבר. התרגול של צום פותח באופן עצמאי בין דתות ותרבויות שונות, לא כמו משהו מזיק, אלא משהו עמוק, מהותי ומועיל לגוף ולרוח האדם. בבודהיזם, מזון לעתים קרובות נצרך רק בבוקר, וחסידים צמו מצהריים עד למחרת בבוקר מדי יום. בנוסף לכך, ייתכן שיש צומות מים שהם רק שונים במשך הימים או השבועות. נוצרים אורתודוקסיים יווניים יכולים לבצע צומות שונים 180-200 ימים בשנה. ד"ר אנזל קייז לעתים קרובות החשיב את ילדי כרתים כמודל של התזונה הים תיכונית הבריאה. עם זאת, היה גורם חשוב ביותר שהוא החמיץ לחלוטין. רוב אוכלוסיית כרתים מבצעת צומות בעקבות המסורת היוונית האורתודוקסית.

מוסלמים צמים מזריחה לשקיעה במהלך החודש הקדוש של הרמדאן. הנביא מוחמד גם עודד צום בימי שני וחמישי בכל שבוע. רמדאן הוא תקופת הצום הטובה ביותר למחקר. זה שונה מפרוטוקולי צום רבים כי ברמדאן אוסרים גם נוזלים. בנוסף לצום, הם גם עוברים תקופה של התייבשות קלה. יתר על כן, מכיוון שהאכילה מותרת לפני זריחה ואחרי השקיעה, המחקרים האחרונים מצביעים על כך שצריכת הקלוריות יומית שלהם עולה משמעותית בתקופה זו. נראה שהזלילה לפני הזריחה ואחרי השקיעה שוללת חלק מההשפעה החיובית.

אז צום הוא באמת רעיון שעמד במבחן הזמן. שלושת האנשים המשפיעים ביותר שאי פעם חיו הסכימו כי הצום מועיל. אם זה היה תרגיל מזיק, אתה לא חושב שהיינו מבינים את זה, אה, בוא נאמר כבר לפני 1000 שנה?

יש בהחלט אנשים שלא רוצים שתצומו. יש את הבחור המאושר הזה ….

RonMcDonald

יש גם את בתולת הים היפה הזאת שלא רוצה אותך צם …

סטארבקס

ואל תשכח את הטייגר החביב הזה ….

TonyTiger

אז השאלה המסכמת היא לצום או לא לצום. בכל הקשור לבריאות שלך, על מי אתה סומך?

JesusColonel

התחל כאן עם למה אנחנו משמינים? – קלוריות – חלק א

המשך עם צום – חלק ב

צפה בהרצאה הפתרון המהיר – אטיולוגיה של השמנת יתר 4/6

מודעות פרסומת