ד"ר ג'ייסון פונג – השמנה הורמונלית – פרוקטוז גורם לתנגודת אינסולין – חלק לב

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

חילוף החומרים של כמויות פרוקטוז עודפות מוביל לכבד שומני, וזהו צעד מפתח בהתפתחות עמידות לאינסולין, כפי שראינו בפוסט הקודם. האם יש ראיות לכך שצריכת פרוקטוז מובילה לעמידות אינסולין? במילה אחת – כן.

עמידות לאינסולין פרוקטוזכבר בשנת 1980, היו מחקרים המקשרים את השימוש בפרוקטוז, אך לא בגלוקוז, להתפתחות של עמידות לאינסולין בבני אדם. המחקר "קישור אינסולין פגום בתאים ורגישות פגומה של אינסולין הנגרמת על ידי אכילה מרובה של פרוקטוז בנבדקים רגילים" בחנו את ההשפעה של הוספת 1000 קלוריות עודפות ביום של גלוקוז לעומת פרוקטוז באנשים צעירים ובריאים. משקל הגוף במשך הבדיקות לא השתנה בשתי קבוצות.

אינסולין הוזרק לבריד בנבדקים לאחר אכילת היתר ורמת הסוכר בדם נמדדה. הקבוצה עם צריכת גלוקוז מוגזמת לא הראתה שום הבדל סטטיסטי ברגישות לאינסולין. קבוצת הפרוקטוז, לעומת זאת, הראתה 25% החמרה ברגישות שלהם לאינסולין. לאחר 7 ימים! זכרו כי שתי הקבוצות פוטמו באותה כמות הקלוריות. פרוקטוז גם גרם לירידה בקישור של אינסולין לתאים וזה במקביל גרם לעלייה בעמידות לאינסולין.

מחקר מעודכן יותר, "השפעת האכלת יתר של פרוקטוז ושמן דגים על יצירת שומן חדש בכבד (hepatic De Novo Lipogenesis) ועל הרגישות לאינסולין בגברים בריאים" הראה בהחלט את אותה השפעה. נבדקים בריאים ונורמלים הואכלו בפרוקטוז. יצור השומן בכבד (DNLׂׂ) אצלם הוגבר פי שש והיה מלווה בעליית של 79% ברמות הטריגליצרידים בפלזמה. מידת העמידות לאינסולין בכבד גדלה ב28%. לאחר 6 ימים! העמידות לאינסולין בשריר לא השתנתה.

סובלנות gluc פרוקטוז

מכיוון שהעמידות לאינסולין היא סימן ההיכר של סוכרת סוג 2, זה אומר שנבדקים בריאים אלה, היו עכשיו בדרכם לפיתוח סוכרת סוג 2 במרחק של 6 ימים. ההפגנה הכי מפחידה של איך צריכת יתר של פרוקטוז מוביל לעמידות לאינסולין וסוכרת מגיעה מהמחקר "צריכת פרוקטוז כממתיק,  ולא גלוקוז, במשקאות ממותקים מעלה את השומן התוך ביטני וטריגליצרידים ומפחיתה את הרגישות לאינסולין באנשים הסובלים מעודף משקל / השמנת יתר". כאן, נבדקים בריאים קיבלו 25% מהקלוריות היומיות שלהם כמיץ ממותק או ממתקים עם גלוקוז או פרוקטוז במשך 8 שבועות. אמנם זה נראה כמו אחוז גבוה, אך יש הרבה אנשים שצורכים שיעור גבוה כזה של סוכר בתזונה שלהם.

resistance2 אינסולין Frucבדיקת העמסת סוכר היא בדיקה מקובלת לסוכרת וטרום סוכרת. הסוכר בדם נמדד בתגובה למשקה ממותק שניתן למטופל. קבוצת הפרוקטוז, אבל לא קבוצת הגלוקוז כבר פיתחו טרום סוכרת. זה נתמך על ידי הממצאים שקבוצת הפרוקטוז פיתחה באופן משמעותי יותר עמידות לאינסולין בהשוואה לקבוצת הגלוקוז.

hyperinsulin3 Fruc

רמות האינסולין גם היא גבוהה באופן משמעותי בקבוצת פרוקטוז. כל זה למרות העובדה ששתי הקבוצות קיבלו כמות קלוריות שווה של גלוקוז לעומת פרוקטוז. לפרוקטוז, יתר על כן, היתה הרבה פחות השפעה על רמת הסוכר בדם, מכיוון שיש לו אינדקס גליקמי נמוך מאוד. זה מדגים כישלון נוסף של מערכת סיווג האינדקס הגליקמי.

זה מפחיד בכל כך הרבה דרכים. ראשית, כמות הפרוקטוז היא בהחלט גבוהה יותר מאשר רוב האנשים צורכים. אבל המחקר נמשך רק 8 שבועות. מה הולך לקרות לאחר עשרות שנים של צריכת פרוקטוז גבוהה? פרוקטוז במיוחד יוביל לכבד שומני, עמידות לאינסולין וסופו של דבר סוכרת מסוג 2. אבל הדאגה הנלווית היא שרמות האינסולין הגבוהות מובילות גם להשמנה יתר.

אם נוסיף את הידע הזה למודל של השמנה ההורמונלית שלנו, זה מה שאנחנו מקבלים.

סוכרוז HOT

הגורם העיקרי להשמנה הוא רמת אינסולין גבוהה. זה תלוי באיזון בין הגורמים התזונתיים (בעיקר פחמימות מעובדות או פחמימות משמינות) וגורמי ההגנה כגון סיבים וחומץ. עוד גורם מפתח על רמות האינסולין הוא ההשפעה התלויה בזמן של תנגודת אינסולין. זה מגדיר את מעגל קסמים שבו רמות אינסולין גבוהות, מגדילות את העמידות לאינסולין שמוביל לרמות אינסולין גבוהות. כל סיבוב מחזורי כזה זה הופך גרוע יותר.

עם זאת, פרוקטוז גם משחק תפקיד מפתח בהתפתחות של עמידות לאינסולין מלבד רמות האינסולין גבוהות. זה מוסבר לפחות באופן חלקי על ידי יצירת כבד שומני ועמידות לאינסולין בכבד.

מכאן, קל לראות מדוע סוכר הוא כל כך משמין. סוכרוז מורכב מתערובת 50-50 של גלוקוז ופרוקטוז. סירופ תירס עתיר פרוקטוז הוא 55% פרוקטוז. גלוקוז בתערובת פועל כפחמימות מזוקקות ומעורר אינסולין. פרוקטוז פועל על הכבד לייצר עמידות לאינסולין. לכן, הסוכר מגרה ייצור אינסולין הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. לאורך זמן, צריכת יתר כרונית של סוכר גורמת לרמות אינסולין גבוהות. זה מוביל בהכרח להשמנה יתר.

סוכרים הם לא רק פשוט "קלוריות ריקות". הם לא רק פשוט פחמימות מעובדות. הם הרבה יותר מסוכנים מזה. הם מעוררים את האינסולין, כמו גם את העמידות לאינסולין. האם יש  הבדל גדול בין סוכרוז לסירופ תירס עתיר פרוקטוז? אני לא כל כך מאמין. שניהם רעים. אחד עשוי להיות מעט יותר רע, אבל זה הבדל זניח.

השורה התחתונה היא זו. אם אתה רוצה להימנע מעלייה במשקל – עליך להסיר סוכרים מהדיאטה. לא להחליף אותם עם ממתיקים. הם רעים עבורך באותה מידה. על זה, לפחות, כולם יכולים להסכים.

אבל צריכה מוגברת של סוכר אינה מסבירה באופן מלא את הפרדוקס של אוכלי האורז האסייתיים של 1990. איך הם צורכים כל כך הרבה פחמימות ולא משמינים? יש לבדוק עוד דבר אחד. חיטה.

המשך כאן עם השמנה הורמונלית – אוכלוסיות במעבר – חלק לג

התחל כאן עם קלוריות א – למה אנחנו משמינים?

לראות את כל ההרצאה – אטיולוגיה של ההשמנה 4/6 – פתרון המהיר

מודעות פרסומת