ד"ר ג'ייסון פונג – השמנה הורמונלית – האם מוצרי חלב משמינים? – חלק כד.

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

חלבוני החלב מעוררים רמות גבוהות של אינסולין באופן חלקי עקב השפעת אינקרטין. אם כי לא נראה שרמת הגלוקוז בדם גדלה בהרבה. אם האינסולין עולה, האם זה אומר שהחלב משמין? כאן התשובה היא הרבה יותר קשה.

כפי שראינו בפוסטים קודמים, מזונות המכילים חלבון עשויים לעורר אינסולין באופן חלקי בשל השפעת אינקרטין. אלה הם הורמונים המופרשים בקיבה, מסייעים בעיכול ומעוררים הפרשת אינסולין. הם משתחררים בתגובה לאכילה של כל שלוש אבות המזון – שומנים, חלבונים ופחמימות. המשמעות היא שכל מזון יכול לעורר שחרור אינסולין, ולא רק פחמימות. לשומנים בתזונה יש ההשפעה הנמוכה ביותר על הפרשת אינסולין.

לעומת זאת, רק לפחמימות יש השפעה משמעותית על רמת סוכר. במזונות עמילניים, קיים מתאם טוב מאוד בין האינדקס הגליקמי ואינדקס האינסולין. עם זאת, במקרה הספציפי של חלב (ומוצרי חלב), יש פער גדול. רוב מאכלי חלב מקבלים ציון נמוך מאוד באינדקס הגליקמי ( 15-30) אבל ציונים גבוהים מאוד באינדקס אינסולין (90-98).

במבט ראשון, זה נראה כמסבך את חלבון החלב כתורם עיקרי לdiabesity. כאן יש כמה עדויות לכך שזה נכון. מחקר תצפיתי גדול מאוד שנערך לאחרונה באירופה, "הצריכה  של סה"כ חלבון מבעלי החיים ומירקות  אצל מועמדים אירופאיים עם פוטנציאל לסוכרת והסיכון לסרטן תזונתי".

חלבון מן החי וסוכרת 3

היו 38094 משתתפים במחקר הזה, עם מעקב במשך 10. צריכת חלבון וחלבון מן החי הגדילה מעט אבל משמעותית את הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2.

עוד המלצה תזונתית שניתנת לעתים קרובות היא לאכול יותר דגים. עם תכולת השומן אומגה 3 גבוהה, זה בהחלט נראה כמו עצה טובה. שומנים מסוג אומגה 3 יודעים לשנות את הביטוי של הקולטנים באברונים הקשורים לחילוף החומרים של שומן. לכן כנראה שיש להם השפעה החיובית של הפחתת סוכרת מהסוג 2.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הסתכלו על נתונים מ – 3 קבוצות פוטנציאליום גדולות (של מחקר ההאחיות 1, 2 ומחקר ההמשך). זה כלל 195204 נבדקים עם מעקב של 14 עד 18 שנים. המסמך "צריכת חומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 3, צריכת דגים, והסיכון לסוכרת מהסוג 2" פורסם בשנת 2009 בAJCN.

דגים וסוכרת

להפתעתם לא היה ייתרון גדול באכילת דגים. למעשה, ההפך היה הנכון. חלה עלייה צנועה אך משמעותית בסוכרת עם הגדלת צריכת דגים. הצריכה הגבוהה ביותר של דגים גרמה לעליה ב 24% בסיכון לפתח סוכרת סוג 2.

בהסתכלות על הנתונים האלה, נראה כי צריכת גבוהה של חלבון, במיוחד חלבונים מן החי עלולה להיות מזיקות אולי בין שאר בשל האינסולין המוגבר. האם עלינו להפוך לטבעונים? הנתונים כאן הם הכל מלבד להיות ברורים. לגבי חלב, מחקרים תצפיתיים גדולים אחרים נראו כמצביעים על כך שעליה בצריכת החלב השפיעה פחות על העליה במשקל.

מערכת יחסים זו נחקרה במאמר "הקשר בין צריכת מוצרי חלב ושינוי במשקל במשך 9 שנים ב 19352 נשים לפני גיל המעבר" שיצא לאור ב AJCN  בשנת 2006. פרויקט המעקב הממוגרפי השבדי, הוא מחקר קהילתי תצפיתי שהשתמש בשאלונים תזונתיים בכדי להעריך צריכת מוצרי חלב ולהשוותם עם שינויים במשקל. ההשפעה הייתה צנועה יחסית, אבל לא הייתה עלייה במשקל עם צריכת יותר מוצרי חלב. כאשר מסתכל על מוצרי חלב השונים, צריכת חלב מלא, חלב חמוץ, גבינה וחמאה נראה שהם קשורים פחות לעלייה במשקל. שתיה של פחות חלב דל שומן, לעומת זאת, הביאה לפחות עליה במשקל.

מחקר הקיבה

בארצות הברית, במחקר CARDIA נדגמו 3157 מבוגרים צעירים, ב – 4 איזורים עירוניים ונמדדו סמנים של תסמונת מטבולית כולל השמנת יתר על פני תקופה מעקב של 10 שנים. נראה שבקבוצה עם הצריכה הגבוהה ביותר של חלב קיימת השכיחות הנמוכה ביותר של השמנת יתר.

מחקר זה אישר את התוצאות הללו גם לשאר התסמונות המטבוליות. צריכות גבוהה של מוצרי חלב הינה מגנה, לא מזיקה. מחקר טהרן, שפורסם בAJCN הראה בצורה דומה כי צריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב הראתה סיכון נמוך יותר לתסמונת מטבולית.

מה לגבי סוכרת מסוג 2? מחקר Health Professionals Study Follow Up, בדק במיוחד את הקשר בין סוכרת מסוג 2 וצריכת מוצרי חלב.  41254 אנשים השתתפו במחקר גדול זה ומעל 12 שנים של מעקב. צריכת חלב הייתה קשורה במידה ממוצעת לשכיחות נמוכה יותר של סוכרת מהסוג 2 לאחר תקנון לגיל ול – BMI.

Cardia סיבים

מחקר CARDIA חקר בנוסף את ההשפעה הנפרדת של סיבים בתסמונת המטבולית. רמת ההתייחסות של 1.0 נבחרה לקבוצה שבה היה גם צריכת חלב גבוהה וגם צריכה עשירה בסיבים. קבוצת צריכת הרבה חלב ומעט סיבים כמעט השלישה את הסיכון של תסמונת עמידות לאינסולין (IRS), כפי שקרה בקבוצה עם מעט חלב אך עשירה בסיבים. כאשר נצרכו מעט חלב ודל בסיבים הסיכון גדל בכמעט פי 7!

אלה כמובן חדשות לא טובות לדיאטה האמריקאית הסטנדרטית (SAD). צריכת החלב יורדת בהתמדה מאז 1970. יתר על כן, העיבוד המוגבר של מזון הביא בהפחתת הצריכה של סיבים תזונתיים. זה מעמיד את SAD בקטגוריית הסיכון הגבוה ביותר עם כמעט פי  7 לתסמונת העמידות לאינסולין (IRS).

חלב יורד

אז הנתונים הם מאוד סותרים. כמה מחקרים מראים כי צריכת מוגברת של חלבון היא רעה ל-diabesity ואילו נתונים אחרים באיכות גבוהה באותה מידה מצביעים על כך שזה טוב. זה מוביל לדיונים לוהטים רבים על לוחות המודעות באינטרנט. יש מי שמאמין שהחלב הוא טוב משום שהוא עשיר בשומן ובחלבון (LCHF). יש מי שמאמין שבכלל חלב צריך להיות מחוץ הדיאטה שלנו (כמה אנשי Paleo). יש מי שמאמין כי בשר אדום צריך להיות מחוץ הדיאטה (טבעונים, צמחונים). יש מי שמאמין שבשר אדום הוא טוב משום שהוא עשיר בחלבון ושומן (אטקינס).

האם פחמימות רעות? האם שומנים רעים? האם חלבונים רעים?

אלוהים אדירים, הראש שלי מתחיל לכאוב…

המשך כאן עם השמנה הורמונלית כה – האם חלבון משמין?

התחלה כאן עם קלוריות חלק א

לראות את כל ההרצאה כאן – אטיולוגיה של השמנת 3/6

מודעות פרסומת