ד"ר ג'ייסון פונג – תופעת הלוואי של השמנת יתר – השמנת יתר בילדים – חלק א.

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

עכשיו שיש לנו הבנה מעשית בהשמנה הורמונלית, אנחנו יכולים להתחיל ליישם את הידע הזה כדי להבין את תופעות הלוואי של השמנת יתר. אנו יכולים להשתמש בתאוריה שלמה יותר של השמנת יתר כדי להבין את ההקשרים, האפידמיולוגיה ותופעות משניות להשמנה באופן שתאוריות מוגבלות יותר כמו הפחתת קלוריות כעיקר או אפילו עם השערה פחמימות-אינסולין לא יכולנו.6 חודשי השמנה ישנה

ראשית אנו רואים גל גואה של השמנה בתקופת הילדות. קיים חשש ניכר ומוצדק שהשמנה בילדות תוביל להשמנה בגיל מבוגר ובעיות בריאותיות נוספות.

השמנת יתר אינה מוגבלת לבני נוער, אבל עכשיו היא נראית בבני נוער ובילדים צעירים. יש מגפה של השמנת יתר בקרב ילדים בני 6 חודשים.

המסמך "מגמת עודף המשקל משנת 1980 ועד 2001 בקרב ילדים בגיל טרום בית הספר" שפורסם ב Obsity 2006 מביט מקרוב על המגמות. כל קבוצות הגיל הראו עליה בהשמנה בפרק הזמן הזה של 22 שנים כולל בקבוצת הילדים בגילאים 0-6 חודשים. תוצאה זו אומתה גם על ידי קבוצות אחרות.

תצפית זו היא מאוד מעניינת משום אין לה הסבר בהמלצת הפחתת הקלוריות (CRaP) כטיפול בהשמנה (הנגרמת על ידי אכילה יתר ומיעט פעילות גופנית).

מכיוון שתינוק בן 6 החודשים אוכל וישן על פי צרכיו ולעתים קרובות גם יונק, זה קשה או בלתי אפשרי להביא בחשבון כי הם אוכלים יותר מדי. מכיוון שילד בן 6 חודשים לא הולך, אי אפשר לומר שהתינוק הזה הוא פחות מדי פעיל גופנית.

זה הוביל להשערות רבות. תאוריה פופולרית מבקשת להאשים את ההשמנה בכימיקלים שבמזון שלנו ובסביבתנו. חומרים מזיקים כמו ביספנול A. זה בהחלט אפשרות. עם זאת, יש חוסר עקביות רב. למה דפוס זה אינו מופיע בכל החלקים השונים של העולם המערבי למרות השונות הסביבתית בכימקילים? האם אנו מניחים כי השמנת מבוגרים היא שונה איכשהו מהשמנה בילדות?צעד תיאורית ההשמנה הורמונלית 2

התשובה היא פשוטה ונעוצה בתיאוריית ההשמנה ההורמונלית. הורמונים הם הנהג העיקרי של עלייה במשקל – אינסולין בעיקר, אבל לפעמים גם קורטיזול. אינסולין יוצר השמנת מבוגרים ואינסולין יוצר השמנה בילדות. היכן התינוק מקבל את רמות האינסולין גבוהות? מהאמא שלו/שלה.השמנת תינוקות

מסמך זה "הקשר בין העלייה במשקל בהריון ומשקל הלידה" יצא לאור בכתב העת Lancet, 2010. אנחנו רואים בדיוק את אותו קשר לא רק עם תינוקות בני 6 חודשים, אלא גם בתינוקות שזה עתה נולדו. מנופחבמאמר זה, ד"ר דוד לודוויג בדק את הקשר בין המשקל של 513501 אמהות ו 1164750 צאצאיהם.

עם יש עלייה במשקל באמא, אנו רואים עלייה מוגברת במשקל ביילוד. מכיוון שגם האם וגם העובר חולקים את אותה אספקת הדם, כל חוסר איזון הורמונאלי באופן אוטומטי מועבר ישירות דרך השליה לעובר.

לעוברים גדולים (נקרא גם  מאקרוזומיה עוברית) יש מספר גורמי סיכון. הראשון שבהם הוא הריון עם סוכרת הריון, השמנת יתר אימהית ועלייה במשקל אימהית.

מה משותף לכל התנאים האלה? רמות גבוהות של אינסולין אימהי! כל אלה הם התנאים של יותר מדי אינסולין. רמה גבוהה זו של אינסולין תעבור לעובר המתפתח ותגרום לו לגדול יותר מדי.

התוצאה ההגיונית של הרבה-מדי-אינסולין בילוד היא המפתח של עמידות לאינסולין. זהו האפקט התלוי בזמן של השמנת יתר. רמות גבוהות יותר של אינסולין ועמידות לאינסולין גורמות להשמנה יתר גבוהה ביילוד, כמו גם בבתונוקות בני 6 חודשים.

השורה התחתונה היא שאנחנו עכשיו מעבירים את ההשמנה שלנו לילדים שלנו. בזמן שאנו מגדילים את האינסולין באם, זה עובר לתינוק. מכיוון שכעת עודף האינסולין בילדים מתחיל ברחם, יש להם השמנת יתר חמורה הרבה יותר מאי פעם.

החל בשנת 1977, שכיחות השמנה בגיל הילדות הרקיעה שחקים מ 5-7% עד 15%. כמעט שילוש של ההשמנה בילדות בתוך 20 שנים. שלא במפתיע, אנחנו גם מתחילים לראות סוכרת מסוג 2 ולחץ דם גבוה בילדים. בעבר, זה היה זניח ונדיר.השמנה בילדות

לאחרונה, נוצר שביב תקווה. בסקר האחרון, השמנת יתר ירדה בקבוצת גיל 2-5. אני מאמין שזו תוצאה של הפחתה בצריכת סוכרים מוספים, כפי ש סקרנו בפוסט קודם.

אם כי מה שבאמת הקשה על היכולת שלנו להילחם בהשמנה בילדות, הוא פשוט חוסר הבנה לגבי הסיבות האמיתיות של עלייה במשקל (אטיולוגיה). זה מוביל לתוכניות ממשלתיות שאין להן סיכוי להצלחה.

הרב עדיין מאמינים כי הפעילות הגופנית היא המרכיב החיוני להשגת משקל בריא, למרות הראיות הסותרות. בדקנו כאן את הרעיון הזה פעילות גופנית א עד ד.

בשל אמונה מוטעת זו, אנו מוציאים כסף ומאמץ לקידום ילדים לפעילות גופנית, או בניית גני שעשועים בניסיון שלא הצליח לרסן את ההשמנה בילדות.

מדיניות אהובה של הממשלה היא לקדם מזון "מזין". הבעיה כאן היא שהשינויים בהגדרה של "מזינים" הם כמו מזג האוויר. במשך עשרות שנים, דל השומן היה מזין. זה הוביל לפיצוץ של מזונות המתבססים על פחמימות מעובדות מאוד, פסטה ולחם שאולי תרמו להשמנה. סוכר למשל, שהוא דל בשומן, נחשב לבריא יותר ולכן התקבל על הדעת.

רבים גם המליצו לאכול עד 6 ארוחות ביום כי זה  'בריא'. ככל שאכלנו יותר ויותר ארוחות ביום, הצריכה הכוללת שלנו עלתה גם כן. שיעורי ההשמנה גדלו גם. שיעורי השמנת היתר במבוגרים עלו, שיעורי ההשמנה בילדות גם עלו.

איכשהו, הרגשנו  שאותן אסטרטגיות שהוכחו כחסרות תועלת שלא עבדו עם מבוגרים יעבדו עם ילדים. איכשהו הרגשנו שאותה הבנת שגויה של השמנת יתר (התמקדות בהפחתת קלוריות) שנכשלה מבוגרים איכשהו תעבוד עם ילדים.תינוק וטיפול בילדים

לא, הסיבה להשמנת יתר בילדים כזהה לזו שאצל מבוגרים. היא מונעת על ידי מערכות הורמונליות – אינסולין בפרט. ברגע שאנו מבינים את הבסיס ההורמונלי של השמנת יתר, אנחנו יכולים להתחיל לפתור את הבעיה הזו. למזלנו,  כבר התחלנו.

החלק האירוני ביותר של אפיזודה עצובה זאת הוא שאנחנו כבר ידענו את התשובה. בשנת 1946, ד"ר בנימין ספוק כתב בתנ"ך הקלאסי שלו גידול וטיפול בילדים ובתינוקות "קינוחים עשירים, הכמות הנצרכת של מזונות עמילניים (דגנים, לחמים, תפוחי אדמה) היא מה שקובעת … כמה (משקל) הם יעלו או ירדו".

זה מעולם לא היה עניין של הגבלת קלוריות. זה היה עניין של הפחתת אינסולין.

המשך תופעות הלוואי של השמנת יתר חלק שני כאן.

תתחיל כאן עם קלוריות א

לחץ כאן כדי לראות את כל ההרצאה – אטיולוגיה של ההשמנה 2/6 – המדע החדש של Diabesity

מודעות פרסומת