ד"ר ג'ייסון פונג – השמנה הורמונלית – הדעיכה של אטקינס – חלק כ.

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

מהפכת אטקינס הייתה חזקה עד לאמצע שנות האלפיים. מיליוני אנשים ברחבי העולם עקבו אחרי אורח החיים הדל בפחמימות. בורגר קינג הציעה המבורגרים עטופים בחסה כדי להפחית את מרכיב הפחמימות. נראה שכל אחד מכיר מישהו שהיה על הדיאטה ואיבד הרבה משקל. האפשרות של הפחתת משקל באופן קבוע וכל הסיבוכים הבריאותיים הנילווים נראתה בהישג יד.

LC לעומת טווח ארוך LF

אך אבוי, זה לא היה כך. מחקרים לטווח ארוכים של דיאטת אטקינס לא הצליחו לאשש את היתרונות המיוחלים. המחקר האקראי המבוקר של ד"ר פוסטר על 307 חולים לא הצליח למצוא ירידה במשקל משופרת בקבוצת הדל פחמימות. הניסיון של קבוצה זו תועד בספר המצוין "לחשוב מחדש על הרזיה" על ידי סופרת הניו יורק טיימס Gina Kolata. שתי הקבוצות, דל השומן וקבוצת אטקינס איבדו משקל, ושתי הקבוצות העלו במשקל.

סקירה שיטתית של כל הניסויים התזונתיים הראתה שהרבה מהיתרונות של גישת הדל פחמימה החווירו. במעקב של שנה, נמצא כי בתוך 12 חודשים, המשקל התחיל לחזור לעצמו בכל החולים, כולל קבוצת הדל פחמימות.LC לעומת longterm2 Lf

חלק מזה נובע מחוסר עקביות בשתי הקבוצות, גם בקבוצת הדל קלוריות כמו גם קבוצת הדל פחמימה. בגלל שקלוריות אינן מוגבלות, רבים הניחו שדיאטת אטקינס הולכת להיות קלה יותר לביצוע ולכן היא מתאימה וטובה יותר. התברר כי העמידה בדיאטה הייתה נמוכה באותה מידה גם בדל קלוריות כמו גם בקבוצת דל הפחמימות. למעלה מ -40% מכל קבוצה נטשו את הדיאטה תוך שנה אחת בלי ייתרון לקבוצת אטקינס.

במובן מסוים, זה היה צפוי לחלוטין. רבים מהמזונות שהיו מוגבלים הם מפנקים מטבעם. עוגות, עוגיות, גלידה, וקינוחים אחרים. כולם ידעו שמזונות אלו אינם בריאים לנו ולא עוזרים למאמצי ההרזיה. אבל אנחנו ממשיכים לאכול אותם, פשוט כי הם סלחניים. מזון הוא חגיגה. כל חגיגה בהיסטוריה אנושית מלווה בסעודה. זה נכון כמו בשנת 2014 כפי שהיה בשנת 2014 לפני הספירה. יום הולדת, חתונה, חגיגות סיום לימודים – מה אנו אוכלים? עוגה. גלידה. לא צלעות חזיר. למה? כי אנחנו רוצים להתפנק. דיאטת אטקינס אינה מאפשרת עובדה פשוטה זו, ולכן נידונה לכישלון.

זה אישר את התצפית הקלינית של רוב האנשים שדיאטת אטקינס לא עבדה אצלם. מיליוני אנשים נטשו את מהפכת גישת אטקינס והיא החווירה לעומת עוד תחביב תזונתי. חברת תזונת אטקינס, שנוסדה בשנת 1989 על ידי ד"ר אטקינס הגישה בקשה לפשיטת רגל בגלל הפסדים כבדים כמו ניצול שנמלט.

מה קרה?

אחד מעקרונות היסוד של גישת דל פחמימה הוא שאינסולין הוא הנהג העיקרי של השמנת יתר. עובדה זו נראית מעוגנת היטב במדע כפי שכבר דנו בעבר. פחמימות הן אב המזון העיקרי (מתוך שומן, חלבון ופחמימות) שגורמים לסוכר בדם לעלות. כשהסוכר בדם עולה, האינסולין מונחה לעקוב אחריו. לכן, מניחים שפחמימות משחקות את התפקיד המרכזי בגירוי שחרור אינסולין. זאת האמת. עם זאת, לא שקלנו את האפשרות שמזון עלול להעלות את רמות האינסולין מבלי להעלות סוכרים בדם.

פריצת הדרך התגלתה בשנת 1997, עם פרסום מדד האינסולין. מדידת תגובת האינסולין של מנות מזון בערך 1000KJ, זה לא הפתיע שהמזונות שיותר מגרים את האינסולין הן מזונות שעשירים בפחמימות, מוצרי מאפה, חטיפים ועוגות. מה שמדהים היה העובדה שמזונות עשירים חלבון גם הם העלו באופן משמעותי את רמות אינסולין.

אינדקס אינסולין

כאשר רוב האנשים מניחים שיש מתאם הדוק בין רמות הגלוקוז ורמות אינסולין, התברר כי רק 23% מהשינוי בתגובה לאינסולין היו בשל גלוקוז. במילים אחרות, רק 23% מתגובת לאינסולין נקבע על ידי כמה גבוה עולה הסוכר בדם. הרוב המכריע של התגובה לאינסולין (77%) אינו קשור בכלל. מאז שאינסולין, ולא גלוקוז הוא שמניע עלייה במשקל, זה משנה הכל. כאן בדיוק דיאטות האינדקס הגליקמי נכשלו. הם התמקדו בתגובה לגלוקוז בהנחה שתגובת האינסולין שיקפה את רמת הסוכר. אבל זה לא המקרה. אתה יכול להוריד את תגובת גלוקוז על ידי דיאטה, אבל אתה לא בהכרח מוריד את תגובת האינסולין. בסופו של הדבר התגובה לאינסולין היא רק מה שמעניינת.

התגלית האחרונה של השפעה זו מסבירה חלקית את הדברים. מה שכבר נמצא לאחרונה זה שבמערכת העיכול, במיוחד בבטן ובמעי הדק מפרישים הורמונים באופן פעיל. יש כל כך הרבה ניורונים במערכת העיכול עד כדי כך שהיא לפעמים נקראה "המוח השני". הורמונים רבים כמו  גלוקגון דמוי פפטיד ׁׁ(GLP-1ׂׂ) ופוליפפטיד אינסולינוטרופיק תלוי גלוקוז (GIPׂ) מופרשים על ידי הקיבה בתגובה למזון.  GLP-1 ידוע כמגדיל שחרור אינסולין על ידי הלבלב. תפקידו העיקרי של GIP הנמצא במעי הדק ובתריסריון, הוא לעורר שחרור אינסולין. שומנים, חומצות אמינו וגלוקוז יכולים לעורר שחרור GLP-1 ובכך רמת האינסולין גדלה. חומצת האמינו גלוטמין עשוי להיות גירוי חזק במיוחד.

אפילו ממתיקים לא מזינים, אשר אין להם קלוריות בכלל, יכולים לעורר את תגובת האינסולין. סוכרלוז, אשר  נחקר במתנדבים שסובלים מהשמנת יתר, מעלה את רמת האינסולין גבוה יותר ב 22% מאשר מים. מערכת העיכול והלבלב יכולים לזהות סוכרים באמצעות קולטני טעם דומים לאלה שבפה. זה עשוי להפעיל את ההפרשה של GLP-1 ואינסולין.

יתר על כן, יש השפעה ידועה הנקראת "פאזה ראשית" של הפרשת אינסולין. זה מתייחס לעובדה שהגוף מתחיל לצפות מזון ברגע שאתה שם אותו בפה שלך והרבה לפני שכל החומרים המזינים מגיעים לקיבה. מחקרים הראו שחרור אינסולין בתגובה לסוכרוז וסכרין, גם אם אתה רק מנפנף אותו סביב הפה ויורק אותו.

אינסולין אינו מגיב בחוזקה רק לסוכרים, אבל השפעות הראו כי חומצות שומן וחומצות אמינו גם הן משחקות תפקיד בגירוי של אינסולין. החזיקו מעמד. זה משנה הכל. המשמעות הפשוטה היא זו. אם פחמימות הן לא היחידות, או אפילו לא הגירוי העיקרי להפרשת אינסולין, אז הגבלת הפחמימות לא יכולות להיות החשובה ביותר בהשפעה על רמות אינסולין כפי שאולי האמינו.

המשך כאן ל"השמנה הורמונלית" חלק כא.

התחלה כאן עם קלוריות חלק א

לראות את כל ההרצאה כאן – אטיולוגיה של השמנת 3/6

מודעות פרסומת