ד"ר ג'ייסון פונג – השמנה הורמונלית – ההסתערות על אטקינס – חלק יח.

פוסט זה מוגש כשירות לציבור. הזכויות על התוכן שייכות לכותב של הפוסט המקורי. את הפוסט המקורי ניתן למצוא בכתובת הזאת.

תרגום: מיכל גביש.

דיאטות דלות פחמימות היו ידועות הרבה לפני ד"ר אטקינס הידוע לשמצה. ז'אן אנתלם ברייה-סאווארן (1755 – 1826) כתב את ספר הלימוד המשפיע "הפיסיולוגיה של טעם" בשנת 1825. לפעמים הוא נחשב כאבי הדיאטה נמוכת הפחמימות, הוא כתב:

"הסיבה המשנית להשמנת יתר הם חומרים קמחיים ועמילניים שאדם הופך אותם למרכיבים העיקריים בתזונה היומית שלו. כפי שכבר אמרנו, כל בעלי החיים שחיים על מזון עמילני ישמין בעל כרחו; והאדם אינו יוצא מן הכלל בחוק האוניברסלי. "

זה גם מה שוויליאם בנטינג כתב ב"מכתב לשירות הציבור" הרב מכר שלו משנת 1863. חוברת זו, עם הרעיונות האלה, היתה איתנו במשך יותר ממאה. עד אמצע שנות החמישים, שאז תיאוריית הפחתת הקלוריות הפכה להיות השלטת.  זה נראה כל כך יותר מדעי לדבר בקלוריות ולא במזונות.

אינסולין Hypoth פחמימות

אבל עדיין היו כאלה שהחזיקו בדיעות האלה. ד"ר אלפרד פנינגטון, כתב מאמר מערכת בעיתון רפואה של ניו אינגלנד בשנת 1953, תוך שימת דגש על התפקיד של פחמימות בהשמנה יתר. וולטר בלום ביצע מחקרי השוואת בן דיאטות דלות פחמימות למשטרי צום ומצא ירידה במשקל דומה בשתיהן. עדיין היו הרבה שהאמינו בהשערת פחמימות – האינסולין.

ד"ר ארווין סטילמן כתב את  "דיאטת ההרזיה המהירה של הרופא" בשנת 1967 (שעדיין מדפיסים אותו עד היום) והמליץ ​​על דיאטה נמוכה בפחמימות וגבוהה בחלבון. זה הצליח ומכר יותר מ -2.5 מיליון ספרים ונודעה בשם דיאטת סטילמן. ההיגיון מאחורי הדיאטה היה שעבור חילוף חומרים של חלבון יש צורך באנרגיה נוספת (אפקט תרמוגני של מזון – ייצור חום), כך שאכילת יותר חלבון יכולה לחולל ירידה במשקל. ד"ר סטילמן עצמו איבד 50 פאונד בדיאטה שלו של ​​עד 90% חלבון (!). על פי הדיווחים הוא טיפל במעל 10,000 חולים שסבלו מעודף משקל בדיאטה זו. התנועה דלת הפחמימות הייתה בעיצומה.

ד"ר רוברט אטקינס התחיל את הקריירה שלו כקרדיולוג בעיר ניו יורק בשנת 1960. הוא עצמו סבל מעודף משקל, הושפע ממה שנכתב על דל פחמימות והחליט לנסות את זה על עצמו. לתדהמתו, זה עבד כפי שפורסם. בלי לספור קלוריות, הוא יכול היה להוריד את המשקל העודף המטריד. הוא החל לרשום את הדיאטה לחולים בקליניקה שלו ושם לב שלחלק מהחולים זה עשה טוב מאוד. הוא הציג זאת במגזינים כמו "ווג" ופרסם את הספר המקורי שלו "מהפכת הדיאטה של  ד"ר אטקינס" בשנת 1972.

בשנת 1983, ד"ר ריצ'רד ברנשטיין, הוא עצמו חולה סוכרת מסוג 1 מגיל 9, פתח מרפאה שנוייה במחלוקת לטיפול בחולי סוכרת עם דיאטת דלת פחמימות קפדנית. זה היה ישירות בניגוד לעמדתם של רוב הרשויות התזונתיות והרפואיות דאז. הוא עצמו היה מהנדס, שנכנס לבית ספר לרפואה בגיל 45 כדי ללמוד איך לשלוט בבעית הסוכר שלו טוב יותר.

בשנת 1992 ולאחר מכן 1999, ד"ר אטקינס פרסם גרסאות מעודכנות של רב המכר שלו: "הדיאטה המהפכנית החדשה של דוקטור אטקינס" וה- "דיאטת אטקינס – הנוסחה החדשה" בהתאמה. ד"ר ברנשטיין פרסם את  "ד"ר ברנשטיין הפתרון לסוכרת". שני אלה הפכו לרבי מכר מיפלצתיים עם מכירות של מעל 10 מיליון ספרים. ד"ר ריצ'רד הלר, ביולוג חוקר, כתב את "דיאטת המכורים לפחמימות" בשנת 1993, שמכר יותר מ -6 מיליון עותקים. הסתערות על אטקינס בהחלט החלה.

בשלב זה החלה אמונת השומן הנמוך שהשתרשה בקהילה הרפואית. למרות החוסר המדהים בעדויות התומכות בעצה דלת השומן, הן חולקו על כל צעד ושעל, על ידי איגודים רפואיים כגון איגוד הלב האמריקאי ואיגוד הרפואה האמריקאי והם  מיהרו לגנות את הדיאטות החדשות האלה וכינו אותן "אופנתיות".

AHA 2,000

איגוד הלב האמריקאי (AHAׂ), בפרסום שלו, הודה כי התזונה דלת השומן לא הוכחה לטווח ארוך. כמו כן, הודה כי הייתה לדיאטת אטקינס השפעות טובות על הכולסטרול, בעוד שלא חל שינוי בLDL (הכולסטרול רע), והייתה הטבה בהפחתת טריגליצרידים ועלייה ב-HDL (כולסטרול הטוב). דיאטת אטקינס גם הביאה לירידה ראשונית מהירה יותר במשקל. כל אלה היו דברים טובים.

למרות זאת, היה לאיגוד הלב האמריקאי חששות לגבי היווצרות טרשת העורקים – כלומר, בקצב שבו משקעים יצטברו בעורקים. לא היו, כמובן, ראיות לכך שזה היה נכון בפועל. לגבי הדיאטה שלהם שעבורה לא היו הוכחות מוכחת – לא היו להם חששות!

אין חשש שהרמה גבוהה יותר של צריכת סוכר היא רעה. אין חשש שהדיאטה דלת השומן יכולה להחמיר סוכרת מסוג 2. אין חשש שמגפת השמנת יתר והסוכרת משתוללות במלוא העוצמה מתחת לאף שלהם. איגוד הלב האמריקאי שיחקו, בעוד רומא נשרפה.  במהלך 40 שניםף איגוד הלב האמריקאי מומליץ על דיאטה דלת שומן, ומשבר ההשמנה גדל לממדים ענקיים. ובכל זאת, בשום שלב איגוד הלב האמריקאי לא מתחיל לשאול אם העצה, הלא יעילה לחלוטין שלו, בעצם עוזרת לאנשים. במקום זאת, הם שיחקו את המשחק האהוב עליהם – להאשים את החולה! זה לא באשמתנו שהדיאטה לא עובדת. זה היה באשמתם, שלא שלא עקבו נכון אחרי הדיאטה.

במקום זאת, מתחרים חדשים באו לאתגר את החוכמה הקונבנציונלית, הרופאים החלו במסע פרסום של השמצות ורמיזות. אבל, כפעולת דרבון, החלו לצאת מחקרים חדשים באמצע שנות האלפיים בהשוואת הדיאטות דלות הפחמימות "החדשות" מול הסטנדרטים הישנים.

LC לעומת LF 1

פרסום ב- New England Journal היוקרתי לרפואה, הראה שמחקרים ראשוניים שבוצעו לטווח קצר הראו ירידה גדולה יותר במשקל עם תכנית הפחמימות הנמוכה נוסח אטקינס.

LC לעומת LF 2

בשנת 2007, כתב העת של איגוד הרפואה האמריקנית פרסם מחקר מפורט יותר. ארבע תוכניות משקל שונות, פופולריות, הושוו בניסוי ראש לראש. היה מנצח ברור אחד – דיאטת אטקינס. שלושה האחרים היו דומים למדי בכל הקשור לירידה במשקל. עם זאת, בהשוואה בין דיאטת אטקינס לדיאטת אורניש (שומן נמוך מאוד), התברר כי לא רק שהירידה במשקל טובה יותר, אלא גם היה שיפור בלחץ הדם, בכולסטרול ובסוכרים בדם. נוקאוט!

בשנת 2008, ב- New England Journal of Medicine, מחקר נוסף הראה עדיפות להפחתת במשקל בשיטה של ​​דיאטת אטקינס. זה נעשה בישראל (אכן, על ידי ד"ר איריס שי שלנו), בהשוואה בין דיאטה ים תיכונית, דל שומן ודיאטת אטקינס.

LC לעומת LF 3

בעוד דיאטת הים תיכונית הייתה מסוגלת להחזיק את עצמה מול מתקפת השומן רבת העוצמה נגד דיאטת אטקינס, הדיאטה הסטנדרטית דלת השומן של איגוד לב האמריקאי נותרה חנוקה באבק, עצובה עייפה ולא אהובה, למעט על ידי רופאים אקדמיים. לא רק זה, אלא דיאטת אטקינס הפחיתה את ה HgA1C, הממוצע של 3 חודשים של גלוקוז בדם בשיעור של 0.9%, הרבה יותר מאשר כל אחד דיאטה אחרת וחזקה כמעט כמו תרופות. יתרונות חילוף חומרים לטווח הקצר של דיאטת אטקינס היו גם עדיפים בהרבה. HsCRP, מדד של דלקת, צומצם במידה רבה יותר על דיאטת אטקינס.

LC לעומת LF 4

מקצוע הרפואה נדהם והיה קצת המום. מחקרים אלה בוצעו כמעט במטרה מפורשת להרוס את מוניטין של אטקינס ובמקום זאת, הם חיזקו אותו. הדיאטה המהפכנית החדשה היתה על המפה. תחי המהפכה. אבל עוד נכונו לנו צרות.

המשך כאן ל"השמנה הורמונלית" חלק יט.

התחלה כאן עם קלוריות חלק א

לראות את כל ההרצאה – אטיולוגיה של השמנת 3/6 – משפט על ידי תזונה

מודעות פרסומת